|
|
עמוד:500
הגנה על זכויות האדם בפסיקה נתי המשפט בישראל , ובעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק ( בג"ץ ) , נטלו על עצמם תפקיד חשוב בהגנה על זכויות האדם , בין שהזכויות מעוגנות בחוק ובין שאיל מעוגנות בחוק . פסיקות בג"ץ יצרו שורה של כללים המגנים על זכויות האדם והאזרח . כללים אלה מהווים מעין מגילת זכויות אדם שיפוטית שאינה כתובה במסמך אחד מגובש . זאת ועוד , פסיקות אלה יצרו נורמות חברתיות ותרבותיות המכירות בזכויות האדם בישראל והמנחות את רשויות השלטון לפעול על פיהן . אמנם , לפסיקות אלה אין תוקף של חוק , אך הן מנחות את שופטי בתי המשפט בפסיקותיהם . לדוגמה - הזכות לחופש הביטוי - זכות בסיסית בכל משטר דמוקרטי - הוכרה בישראל כאחת הזכויות החשובות שיש להגן עליהן מפני פגיעה , בעקבות פסיקת בג"ץ בעתירת " קול - העם " ( 1953 )'. הזכות לחופש העישוי הוכרה בבג"ץ בזירנו כבר בשנת 1949 " . בשנת 1992 קיבלה זכות זו הגנה בחוק יסוד : חופש העיסוק . הזכות לחופש דת - הזכות של כל אדם להתפלל על פי דרכו - הוכרה גם היא בפסיקות בית המשפט . גם הזכות לשוויון והחשיבות של יישום מדיניות של העדפה מתקנת הוכרו על ידי בית המשפט . בפסיקותיו בית המשפט לא הסתפק בהכרה בזכות לשוויון כמתן יחס שווה לכל אדם , אלא הרחיב וקבע שזכות זו כוללת גם את השוויון בתוצאה . כלומר , בית המשפט רואה בעקרון העדפה מתקנת עקרון הכרחי להגשמת עקרון השוויון . כדי להגביר את השוויון בין הקבוצה המקופחת ובין קבוצות אחרות באוכלוסייה , נקבע שעל המדינה ליזום צעדים לקידום אוכלוסיות מקופחות באמצעות הקצאת משאבים ובאמצעות פעולות של העדפה מתקנת לקבוצות המקופחות כמו נשים וערבים . נרץ 13/53 חברת " ק ~ העם " נגד שר הפנים . שני עיתונים של המפלגה הקומוניסטית , " קול העם " ( בעברית ) ו"אל אתיאחד"( בערבית ) יצאו בהתקפה חריפה על"מדיניות הממשלה המספסרת בדם הבנים", בתגובה לידיעה שפורסמה בעיתון אחר , שלפיה ישראל תעמיד 100,000 חיילים לרשות האמריקנים להילחם לצד קוריאה . בעקבות התקפה זו על מדיניות הממשלה הוציא שר הפנים צו על פי פקודת העיתונות האוסר על פרסום שני העיתונים לתקופה של ימים אחדים , בטענה שהם מסכנים את ביטחון המדינה . מערכת עיתון " קול העם " עתרה לבג"ץ ועתירתה התקבלה . בג"ץ קבע שהזכות לחופש הביטוי היא זכות עילאית ושניתן לפגוע בזכות זו רק כאשר נשקפת סכנה ממשית ומידית לשלום הציבור . מאחר שבמקרה זה לא נשקפה לציבור סכנה ממשית , קיבל בג"ץ עתירה זו . בג"ץ 1/49 בזירנו נגד שר המשטרה . עתירתם של כותבי בקשות ( רמכונים " מאכרים") , המבקשים להופיע במשרדי הרישוי בשם לקוחותיהם , לשם העברת מכונית בתהליכי הבדיקה והמבחנים , הוצאת רשיונות למכוניות ולנהגים , תשלום המסים המוטלים על הרכב וכיו"ב . העתירה התבססה על הזכות לעסוק בכל עיסוק ( להוציא עיסוק האסור על פי החוק ) והוגשה מד השלטונות האוסרים על כותבי הבקשות להופיע בשם שולחיהם . בג"ץ קיבל את העתירה , מכיוון שאין חקיקה מפורשת המגבילה את זכותם לעסוק במלאכתם . נקודת המוצא בחברה חופשית היא כי אדם רשאי לעסוק בכל עבודה או משלח יד וכי אין להגביל אדם בעיסוק , אלא אם כן יש הוראות מפורשות של חוק .
|
|