|
|
עמוד:487
חסינות הנשיא החוק מבחין בין חסינות עניינית - המתייחסת למעשיו של הנשיא בעת מילוי תפקידו ובין חסינות דיונית - שפירושה חסינות על עבירה פלילית שנעשתה על ידי הנשיא . חסינות עניינית : במילוי תפקיד סעיף 13 ( א ) בחוק יסוד : נשיא המדינה קובע : " לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו , ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה . ( ב ) נשיא המדינה אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו כמילוי תפקירו כנשיא המדינה . ( ג ) חסינותו של הנשיא לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות נשיא . " סעיף ג מקנה לנשיא חסינות מלאה לכל חייו בכל הנוגע לתפקידו . בשל חסינות וו , בית המשפט אינו רשאי לדון בנשיא , ואין להגיש עתירה נגדו בטענה ששיקול דעתו היה מוטעה . חסינות זו משחררת את הנשיא גם מן החובה למסור עדות בבית משפט בעניינים שבתחום תפקידיו , כמו עניינים הנוגעים לדוח על ישיבות הממשלה שהוא מקבל לידיעה בלבד . חסינות דיונית 2 בפני העמדה לדין פלילי החסינות הדיונית , שמשמעה חסינותו של הנשיא מפני העמדה לדין פלילי - מוגבלת . חסינות זו מוענקת לנשיא למשך תקופת כהונתו בלבד . החסינות אינה מעמידה את הנשיא מעל החוק . על כן , אחרי גמר הכהונה ניתן להעמיד לדין את הנשיא על עבירה פלילית שעבר בזמן כהונתו או לפני כן . חסינות זו מוגבלת רק לתקופת הכהונה , משום שכאשר חדל הנשיא לכהן בתפקידו , דינו כדין כל אזרח אחר : הוא כפוף לשלטון החוק . בהתאם לעקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית , הכול שווים בפני החוק , כלומר גם אדם שכיהן כנשיא ועמד בראש המדינה אינו זכאי ליחס מועדף , והוא יועמד לדין אם יש חשד שביצע עבירה פלילית . העברת נשיא מכהונתו מתוקף מעמדו הרם כמי שעומד בראש המדינה נהנה הנשיא מחסינות רחבה והוא אינו נתון לביקורת שיפוטית בתקופת כהונתו . אולם למרות זאת , חוק יסוד : הנשיא ( סעיף 20 ) מאפשר להעביר נשיא מכהונתו כאשר התנהגות הנשיא אינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה . החוק מעניק לכנסת את הסמכות להעביר נשיא מכהונתו בהליך מעין שיפוטי . סמכות זו מוגבלת בחוק , כדי שהכנסת , שהיא גוף פוליטי , לא תנצלה לרעה , כלומר לא תעביר נשיא מכהונתו בשל סיבות פוליטיות . העברה מסיבות שאינן מוצדקות וענייניות עלולה לגרום נזק הן למוסד הנשיאות והן לנשיא כאדם .
|
|