עמוד:486

פרק - ז מוסד הנשיאות בישראל חוק יסוד : נשיא המדינה ( סעיף 1 ) קובע : " בראש המדינה עומד נשיא " בישראל מוסד הנשיאות הוא ייצוגי סמלי , כמו בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות . זאת , להבדיל ממשטרים נשיאותיים , שבהם הנשיא העומד בראש המדינה הוא גם ראש הרשות המבצעת . * פירוש הדבר הוא שלנשיא בישראל , העומד בראש המדינה , אין סמכות לקבוע מדיניות ולנהל את ענייני המדינה . עיקר תפקידיו הם ייצוגיים וסמליים . מוסד הנשיאות הוא מוסד לא מפלגתי : הנשיא אינו מייצג מפלגה ואינו מזוהה עם אף לא אחת מהן . מוסד זה עומד מעל רשויות השלטון ואינו מהווה חלק מהן . מעמדו הרם של הנשיא - כעומד בראש המדינה מעל כל רשויות השלטון - מקנה למוסד הנשיאות את המשמעות הממלכתית הרחבה שלו , כמוסד בלתי תלוי שאמור לסמל את המאחד במדינה ולייצג את הערכים החברתיים המקובלים בחברה הישראלית שיש עליהם הסכמה לאומית רהבה ושאינם שנויים במחלוקת פוליטית . בישראל " כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה". נשיא המדינה מכהן תקופת כהונה אחת בלבד בת שבע שנים . נשיא נבחר על ידי הכנסת - המייצגת את רצון העם - בבחירות חשאיות , ברוב מוחלט של חברי הכנסת ( 61 ) . עם זאת , כמי שעומד מעל לכל הרשויות , הנשיא אינו נושא באחריות כלפי הכנסת . כדי לשמור על מעמדו זה של הנשיא החוק מעניק לו חסינות . במשטר הנשיאותי הנהוג בארה"ב הנשיא העומד בראש המדינה הוא גם ראש הרשות המבצעת . מקור סמכותו הוא העם הבוחר אותו בבחירות דמוקרטיות אישיות - רוביות בכל ארבע שניס . כראש הרשות המבצעת יש לו סמכות לקבוע מדיניות ולנהל את ענייני המדינה . גם במשטר הנשיאותי הנהוג בצרפת הנשיא עומד בראש המדינה , מקור סמכותו הוא העם הבוחר אותו בבחירות אישיות - רוביות לתקופת כהונה של שבע שנים . גם לנשיא צרפת יש סמכויות שלטוניות בקביעת מדיניות ובניהול ענייני המדינה , אולם להבדיל מארה"ב , לצדו של הנשיא בצרפת מכהן ראש ממשלה והם מחלקים ביניהם את השלטון . הנשיא מתמקד בניהול מדיניות החוץ והביטחון ואילו ראש הממשלה מטפל בכל ענייני הפנים : כלכלה וחברה .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר