|
|
עמוד:454
הרשות המחוקקת והרשות מבצעת : יחסי גומלין כוחה של הממשלה בכנסת על פי החוק , לכנסת יש עליונות על פני הממשלה , משום שהממשלה , כמו שאר רשויות השלטון במדינה , שואבת את כוחה , את סמכויותיה ואת עצם קיומה מהכנסת . לכאורה , הממשלה בישראל מתקיימת הודות לאמון הכנסת בה , אך בפועל , הממשלה בדרך כלל שולטת בכנסת באמצעות רוב קואליציוני . לעתים נדירות חברי כנסת מהקואליציה מביעים אי - אמון בממשלה . תמיכת חברי הכנסת מסיעות הקואליציה בהצעות חוק של הממשלה המובאות להצבעה נעשית באמצעות שכנוע ובאמצעות הפעלת משמעת סיעתית . כלומר , עליונות הממשלה על הכנסת מובטחת באמצעות שליטתה על הרוב הקואליציוני בכנסת . יש לציין שלא תמיד מצליחה הממשלה להשליט משמעת קואליציונית ולהשיג רוב קואליציוני על מנת להעביר הצעות חוק ממשלתיות בכנסת . כאשר נוכח ראש - הממשלה שיש בכנסת רוב המתמד לממשלה , ועקב כך נמנעת מן הממשלה אפשרות פעולה תקינה , רשאי ראש הממשלה בהסכמת נשיא המדינה לפזר את הכנסת . כוחה של הממשלה בכנסת בא לידי ביטוי גם בתקנות הכנסת המאפשרות לה להכתיב את עבודת הכנסת : הממשלה יכולה לקבוע את סדר היום של הכנסת , שכן על פי הנוהל , יוזמה פרלמנטרית ממשלתית קודמת ליוזמה פרלמנטרית של האופוזיציה . זאת ועוד , הצעות חוק פרטיות מופלות לרעה לעומת הצעות חוק ממשלתיות , שכן הצעות חוק ממשלתיות המוגשות ליושב ראש הכנסת מועלות אוטומטית על סדר יומה של הכנסת , ואילו הצעות חוק פרטיות חייבות לקבל תחילה את אישור נשיאות הכנסת להביאן לדיון טרומי . הודעת ממשלה בכנסת דוחה כל נושא אחר שעל סדר היום . לחברי הכנסת נקבע זמן קצוב להשמעת דבריהם בעת הדיונים בכנסת , ואילו על שרי הממשלה אינה חלה הגבלת זמן , בתנאי שהם מדברים בשם הממשלה . לשרי הממשלה שמורה הזכות הבלעדית להתערב בכל שלב משלבי הדיונים במליאה . כמו כן , זכותו של שר לסרב לענות על שאילתה בנימוק שתשובה פומבית תפגע באינטרסים של המדינה . כוחה של הכנסת מול הממשלה נידי הכנסת יש כמה אמצעים לביקורת ולפיקוח על הממשלה . אמצעים אלה נחוצים משום שבידי הממשלה מרוכזת עוצמה רבה , ולכן , נדרשת רשות אשר תדאג לפקח על עבודתה של הממשלה ולבקר עבודה זו כדי למנוע שימוש פסול בעוצמה הנתונה בידיה . הצעת אי - אמון . בידי הכנסת מצויה הסמכות להביע אי - אמון בממשלה ולהביא להתפטרות הממשלה . הכנסת יכולה להביע אי - אמון בממשלה כאשר מתקיימים שני תנאים : האחד : הצבעת רוב מוחלט של חברי הכנסת . התנאי האחר הוא : שרוב חברי הכנסת מסכימים על מועמד חלופי , חבר כנסת שמוכן להרכיב את הממשלה . כלומר , הצעת אי - אמון בממשלה תכלול חבר כנסת מועמד אלטרנטיבי לתפקיד ראש - הממשלה וכן בקשה מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת המועמד לאחר שהסכים בכתב לקבל את התפקיד . החלטה וו של הכנסת , המותנית ברוב של 61 חברי כנסת לפחות , מביאה להתפטרות הממשלה . אך אינה מחייבת בחירות חדשות לכנסת . לאחר ההצבעה ברוב של 61
|
|