|
|
עמוד:448
.3 בג"ץ מ"צ 11,9/90 העותרים : סיעת ר"צ וסיעת מפ"ם ( חברי כנסת מהאופוזיציה ) המשיביסו יו"ר הכנסת וראש הממשלה מהליכוד ( קואליציה ) תיאור המקרה2 חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו ליו"ר הכנסת " הצעה להצבעת אי - אמון בממשלה". יו"ר הכנסת פעל על פי נוהג הקיים בכנסת זה שנים אחדות , ולפיו מועלות הצעות להצבעת אי - אמון בממשלה ארבעים ושמונה שעות לאחר מועד הגשתן . בתקנון הכנסת נקבע שיש לדון בהצעה להצבעת אי - אמון בממשלה בתוך עשרים וארבע שעות ממועד הגשת ההצעה . לטענת העותרים פעולתו של יו"ר הכנסת אינה חוקית . פסק הדין2 " המבנה החוקתי בכל הנוגע להוראות שלפיהן מתנהלים סדרי העבודה של הכנסת בנוי על רבדים בעלי תוקף משפטי .... בסעיף ,19 לחוק יסור : הכנסת - סדרי העבודה והתקנון - נאמר : " הכנסת תקבע סדרי עבודתה ; במידה שסדרי העבודה לא נקבעו בחוק תקבעם הכנסת בתקנון ; כל עוד לא נקבעו סדרי העבודה כאמור , תנהג הכנסת לפי הנוהג והנוהל המקובלים בה". ... הסכמה בין הסיעות הגדולות ואפילו בין כל הסיעות איננה יכולה לבוא במקום הוראה מפורשת של התקנון . אם סברו חברי הכנסת , או הרוב שביניהם , כי יש טעמים לשינוי בסעיף בתקנון בכל הנוגע למועד קיומה של הבעת אי - אמון , מן הנכון היה שהדבר ימצא ביטויו בתקנון .... כל עוד לא נקבע הסדר תקף אחר , לא היה יסוד להמרתה של הוראה שבתקנון בהסכם בין הסיעות . ... ציינו בעבר לא אחת , כי סמכויותיו של בית המשפט בכל הנוגע לסדרי העבודה של הכנסת , היינו התחום הפנים - פרלמנטרי המינהלי , מצאו ביטוין בסעיף 15 לחוק - יסור : השפיטה ; אולם למעשה לא ימהר בית המשפט להפעיל ביקורתו השיפוטית , בהתאם לסמכויותיו , בכל הנוגע לאותם חלקים מסדרי עבודתה של הכנסת שאינם לובשים צורה של החלטות מעין - שיפוטיות . האיזון הראוי בין הצורך להבטיח את קיומו של החוק לבין הצורך לכבד את ייחודה של הכנסת בהחלטותיה בענייניה הפנימיים נוצר על יסוד הפעלתה של אמת מידה , הבוחנת את המהותיות ואת המשקל של הפגיעה הנוצרת במקרה קונקרטי . לעניין זה נשלטת החלטתנו על - ידי העקרונות החוקתיים המנחים אותנו בדרך כלל , תוך נקיטת גישה זהירה הנמנעת מן ההתערבות בנושאים פנים - פרלמנטריים נעדרי אופי מעין - שיפוטי . בכך גם מובטח , שכית המשפט לא יהפוך עצמו לחלק מן ההתמודדות הפוליטית , אשר הכנסת היא זירתה המרכזית והטבעית . לאור אמות המידה האמורות , המנחות אותנו בכל הנוגע להתערבותו של בית משפט זה בפעולות הפנים - פרלמנטריות של הכנסת , לא ראינו במקרה דנן מקום להתערבותנו , חרף הפגם שנפל בהפעלת סעיף 36 הנ"ל . על - כן החלטנו לדחות את העתירות . " .4 בג"ץ פנחסי 1843/93 העותר : ח"כ רפאל פנחסי ממפלגת ש"ס המשיבים : כנסת ישראל , יו"ר הכנסת , היועץ המשפטי לממשלה תיאור המקרה י מליאת הכנסת החליטה ליטול מהעותר את חסינותו בשל כתב אישום שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש ליושב - ראש הכנסת ולוועדת הכנסת .
|
|