|
|
עמוד:447
בקריאה שנייה . על פי התקנון , משהחליטה הוועדה לדון מחדש בהצעת תוק , נדחית הקריאה השנייה . בעקבות פעולתו זו של יו"ר ועדת חוקה , חוק ומשפט , לא נתקיימו הקריאות השנייה והשלישית , כפי שנקבע בהסכם שבין העותרים למשיבים . בצר להם פנו העותרים בשנית לבג"ץ . יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת טען בפני בג"ץ כי דעתו לא חייתה נוחה מההסכם שאליו הגיעו הצדדים בעתירה הראשונה , וכי הבין בתום לב שפסק הדין ( ההסכם ) אינו מוש ממנו ליזום פעולה שהיא מסמכותו על פי תקנות הכנסת ואינה מגבילה את סמכות החקיקה של הכנסת . פיק הדין : " בית משפט זה אינו ממהר להתערב בעניינים של סררי עבודתו של בית המחוקקים ואינו שש להתערב בהם , גם כאשר הפנייה אלינו יזומה על - ידי חבר כנסת . ציינו בעבר , לא אחת , כי סמכויותיו של בית המשפט בכל הנוגע לסדרי העבורה של הכנסת , היינו התחום הפנים - פרלמנטרי המינהלי , מצאו ביטוין בסעיף 13 לחוק יסוד : השפיטה ן אולם , למעשה , לא ימהר בית המשפט להפעיל את ביקורתו השיפוטית , בהתאם לסמכויותיו , בכל הנוגע לאותם חלקים מסדרי עבודתה של הכנסת שאינם לובשים צורה של החלטות מעין שיפוטיות . האיזון הראוי בין הצורך להבטיח את קיומו של החוק לבין הצורך לכבד את ייחודה של הכנסת בהחלטותיה בענייניה הפנימיים נוצר על יסוד הפעלתה של אמת מידה , הבוחנת את המהותיות ואת המשקל של פגיעה הנוצרת במקרה קונקרטי . במקרה שנדון בפנייה הראשונה לבג"ץ , סברו כל הנוגעים בדבר , העותרים והמשיבים , כי הנושא ראוי , לאור אופיו ומשמעותו , להתערבותו של בית המשפט , והדבר מצא ביטויו בהסכמה אשר ניתן לה תוקף של פסק - דין . העתירה שלפנינו איננה אלא המשכו של אותו עניין , כאשר מצטרף אליו היבט נוסף , שאף הוא מצדיק את הביקורת השיפוטית , היבט הנובע מספק - דינו הקודם של בית משפט זה ומאי - קיום האמור בו . משניתן פסק - דין , חובה לקיימו כלשונו וכרוחו . החובה עולה מן הדין , והיא ביטוי להכרח להסדיר חייה של חברה לפי נורמות בסיסיות המאפשרות קיומה של מסגרת מאורגנת בה שולט החוק . לא מעמדו של בית המשפט עומד כאן למבחן אלא כבודה של הכנסת . אין להעלות על הדעת , שהתחייבות של יושב - ראש הכנסת בפני בית המשפט , אשר לה ניתן תוקף של פסק - דין , לא תכובד או תוכפף למהלכים טקטיים . מעמרו של בית המחוקקים עלול להיפגע , אם תתפתח הסברה המוטעית , כי חובתו לקיים פסק - דין שונה מזו של כל רשות או פרט אחרים במדינה . אין צריך לזמר , כי אם לא יכובדו פסקי הדין , לא יהיו תכלית וממשות לפעולות החקיקה , ונמצאנו חותרים תחת יכולתן של רשויות השלטון לקיים את ייעודן . אשר - על - כן החלטנו להפוך את הצו להחלטי , במובן זה שאנו מצהירים , כי לאור פסק הדין בבג"ץ הראשון לא ניתן היה להחזיר את הצעת החוק הנ"ל מן המליאה לוועדה , וכי יש על כן להחזיר את המצב לקדמותו ולהביא את ההצעה לקריאות שנייה ושלישית בתאריך הנקוב . "
|
|