|
|
עמוד:441
לרשות המחוקקת יש סמכות לחוקק חוקים שהם בבחינת החלטה ביצועית מינהלית , כמו חוק העלאת עצמותיו של הרצל תש"ט - .1949 סמכות שיפוטית הסמכות השיפוטית נתונה בידי הרשות השופטת אולם במציאות גם לכנסת מוקנית סמכות שיפוטית : רק הכנסת מוסמכת לשפוט את הנשיא ואת מבקר המדינה ולהעביר אותם מכהונתם . מתוך חוק יסוד : נשיא המדינה : " הכנסת רשאית בהחלטתה להעביר את נשיא המדינה מכהונתו אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה . הכנסת לא תחליט להעביר את נשיא המדינה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו לפי נוהל שקבעה ועדת הכנסת באישור הכנסת . " גם החלטת הכנסת בנושא הסרת חסינות חבר כנסת או השעיית חבר כנסת מעבודתו היא החלטה הנוגעת בתחום השיפוט . במסגרת " המשפט המינהלי"* גס לרשות המבצעת יש סמכות של שפיטה . כדי להקל על העומס המוטל על הרשות השופטת וכדי לקיים דיונים משפטיים בפני הרכב מקצועי המומחה בתחומים מוגדרים , הוקמו מוסדות שיפוטיים ומעין שיפוטיים : בתי דין מיוחדים בתחום מסים , זכויות סוציאליות , בתי דין צבאיים , בתי דין למשמעת של עובדי מדינה . בתי דין אלה הוסמכו לדון בסכסוכים בין האזרח לרשות . ניתן לערער על החלטות בתי דין אלה לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון . ביטוי נוסף לעירוב סמכויות ותפקידים בין רשויות השלטון הוא העובדה שחברי כנסת - הרשות המחוקקת - מכהנים בממשלה - הרשות המבצעת - כסגני שרים וכשרים . בחוק יסוד : הממשלה נקבע שראש הממשלה , מחצית השרים וכל סגני השרים חייבים להיות חברי כנסת . משפט מינהלי : אוסף של חוקים הקובעים את מעמדם , את סמכויותיהם ואת דרכי פעולתם של מוסדות הרשות המבצעת במדינה .
|
|