|
|
עמוד:438
.6 " אני מאלה הסבורים שלכל בעיה אנושית [ יש ] נורמה משפטית המסדירה אותה . מבחינה זאת אני מאלה הסבורים - כידוע לכם - ש'הכול שפיט'. אבל איני נמנה עם אלה שסוברים שכל דבר שפיט צריך לבוא לבית המשפט . אינני חושב שכל בעיה חברתית שיש לה פתרון משפטי , אכן יש לתת לה פתרון משפטי . סבורני , שישנם עניינים שטובה היה להם שייפתרו על ידי הכוחות בחברה הישראלית ולא על ידי בית המשפט . עם זאת , כשהשאלה באה לבית המשפט , על בית המשפט להכריע בה . הוא אינו חופשי לא להכריע בשאלה . שכן זאת יש לדעת : אי - הכרעה היא הכרעה . אי - הכרעה משמעותה שהצד הפונה מפסיד או שהצד האחר מפסיד . יש גם לזכור כי לא בית המשפט הוא הנוטל את השאלות האלה לעצמו . הן מובאות לבית המשפט . לכן עניין המשפטיזציה אינו צריך להיות מופנה לשופטים , אלא אל הקהל , אל הפוליטיקאים ואל המפלגות . אם אינכם רוצים שתהיינה הכרעות שיפוטיות , אל תביאו אותן להכרעה שיפוטית . " השופט אהרון ברק , ומדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", הקונגרס תעולמי תשנים * עשר למדעי היתדות , תשמ'ז . ד . " יש כבייבים שהשלכה להם על המרקם החברתי , התא המשפחתי , אמונות ודעות , דת ומוסר . בכגון אלה מצווה השופט על מתינות בדין , על איפוק שיפוטי , במיוחד כך הוא בחברתנו ששסועה ומפולגת היא בכל אלה . פרשנות חוקי היסוד צריך שתיעשה ככל האפשר וככל הניתן כדי להגביר את הקונסנסוס החברתי , ולא כדי להעמיק את פילוגו ... זו הייתה המטרה המוצהרת בעת חקיקת חוקי היסוד בדבר חירות האדם וכבודו וחופש העיסוק . מטרה זו צריך שתעמוד נגר עיניו של בית המשפט . " השופט מנחם קלון , לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון . .8 ח"כ יהלום : בג"ץ צריך להודיע שיחסי דת - מדינה " אינם שפיטים " יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת , ח"כ שאול יהלום , קרא לבית המשפט העליון להכריז כי נושאי יחסי דת ומדינה הם " בלתי שפיטים " - ובית המשפט אינו יכול לפסול את החלטות הממשלה והכנסת בנושא . יהלום אמר כי " על בית המשפט העליון לרסן עצמו , ולהשאיר נושאים מסוימים מחוץ לתחום התערבותו . יחסי דת - מדינה צריכים להיות כמו נושאים בתהום המדיני , שבג"ץ אינו מתערב בהם . השופטים , למשל , סירבו לדון בחוקיות הסכם אוסלו . " מנחם והט , מעור 8.12.1996,
|
|