|
|
עמוד:433
אם שופט בית המשפט העליון סבור שהעתירה אינה מוצדקת , הוא מעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים . רק שלשה שופטים יכולים לדחות ולא לקבל את העתירה ולהחזירה לעותר . במקרה כזה אין אפשרות לערעור . בג"ץ פועל באמצעות צווים נגד רשויות המדינה ונגד כל מי שממלא תפקיד ציבורי . השופט שקיבל את העתירה מוציא צו " על תנאי", שפירושו עצירה זמנית של פעולת הרשות השלטונית , ומזמין את המשיב להופיע בפני בג"ץ ולהשיב על טענות העותר בתוך שלושים יום מהוצאת הצו . שני הצדדים , העותר והמשיב , נוכחים בדיון . כל אחד מהצדדים טוען את טענותיו . אחרי ששמע את הצדדים , מחליט בית המשפט את החלטתו . אס המשיב אינו מתייצב בפני בג"ץ במועד , הצו הופך להחלשי , ועמדת העותר מתקבלת . בסמכותו של בג"ץ להוציא צווים מסוגים אחדים : .1 צו הביאס קורפוס . צווי שחרור . הבאת אדם לפני בית המשפט כדי שיוכל להראות את אי - חוקיות מעצרו או מאסרו . באמצעות צו זה בית המשפט נותן לרשות הוראה לשחרר אדם ממעצר או ממאסר בלתי חוקי . צו זה חל גם על אדם שאושפז בעל כורחו בבית חולים לחולי נפש והוא מבקש סעד מבית המשפט . .2 שעי עשה ושווי לא תעשה . בית המשפט נותן הוראה לרשויות - למשיב - לעשות מעשה שהרשות חייבת לעשות למען האזרח העותר או לא לעשות מעשה מסוים כלפי האזרח . לדוגמה , אס הרשות משתמשת בסמכותה אגב אפליה פסולה , כמו אי - מתן ייצוג לגרמים היהודיים הדתיים - הרפורמים והקונסרבטיבים - במועצות הדתיות , בג"ץ יכול לחייבה לצרף את נציגי הגרמים האלה . .3 צווי איסור וצווי עיוור . בג"ץ מוציא צו איסור לבתי משפט לעניינים מיוחדים , כמו בתי דין צבאיים או בתי דין דתיים , לדון בענין מסוים . בג"ץ מוציא צו לבירור פסק דין כאשר הוא סבור שבית המשפט הוציא את פסק הדין ולא הקפיד על כללי הדיון כפי שהם קבועים בחוק . כלומר , בג"ץ דן בהליכים המשפטיים ולא בשיקולים של השופטים . .4 צו " פי למ5", צו כזה יכול למנוע או להפסיק כהונה או מינוי של אדם לתפקיד ציבורי , אם מינו אותו בניגוד לכללי הבחירה . או החוק . תפקיד הבג"ץ לתת סעד לפונים אליו : לקבוצות מיעוט , לאדם , או למוסד במדינה , אם בית המשפט סבור שהרשות פעלה שלא על פי צדק , חרגה מסמכותה , נהגה בשרירותיות , ~ פלתה לרעה או לטובה שלא על פי חוק או פעלה בחוסר תום לב . סמכותו של הבג"ץ אינה תחומה רק לנושאים של הגשת סעד : תפקידו להגן על וכויות אדם והאזרח וזכויות קבוצה , לרבות אלה שאינן מעוגנות בחוק , ולחייב את השלטונות לפעול ברוח זאת . בהיעדר חוקה וחוקי יסוד המלנים על כל וכויות האדם ואזרח בישראל , יצר בג"ץ בפסיקותיו - מאז קום המדינה - מעין מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטיות . זוהי מגילת זכויות אשר לא נקבעה בחוק אלא בפסיקה , ואין לה תוקף של חוק . פסיקה זו נעשית בעיקר על ידי שופטים בעלי גישה אקטיביסטית . פסיקה זו של בג"ץ בתחום זכויות האדם והאורח תרמה להכרה בחובה להגן על זכויות האדם והאזרח , שאינן מוגנות , כאמור , בחוקה .
|
|