|
|
עמוד:428
אי - תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל מובטחות על ידי כקים אחדים : ריצץ הרשיע המחוקקת בנושא גיטך פסקי דין . הכנסת אינה יכולה לבטל למפרע ( רטרואקטיבית ) פסק דין שהתקבל בבית המשפט , גם אם הפרשנות שקבע בית המשפט לחוק אינה מקובלת על המחוקקים . הכנסת רשאית לשנות בחקיקה חוק מסוים , או פירוש שנתן בית המשפט להוק מסוים . אך השינוי לא יהיה תקף לפסיקה שניתנה עד אז , אלא לפסיקות שיינתנו בעתיד . עקרי השא - יוחייה . איסור פרסום ועיסוק בפמבי בנושא הנדון בבית המשפט . מטרת עיקרון זה היא למנוע התערבות , השפעה ולחץ מצד התקשורת ורשויות השלטון על בית המשפט בנושאים הנדונים בבית המשפט ועדיין לא נפסק בעניינם . ההכרה בחשיבות אי - התלות של הרשות השופטת , שנועדה להבטיח הליך משפטי הוגן , הביאה לכך שהמחוקק בחר להגביל עצמו בחוק ולהימנע מלעסוק בכל נושא הנמצא בדיון בבית המשפט . עקרון הסוב - יודיצה , שמטרתו להבטיח את הזכות להליך משפטי הוע , מתשש במובן מסוים עם הזכות לתופש הביטוי וזכות הציבור לדעת . בחוק בתי המשפט ביקשה הכנסת לאזן בין שתי זכויות מחמשות אלה וקבעה שכלי התקשורת רשאים לפרסם מידע עובדתי על הנושאים המובאים לבתי המשפט ועל מהלך הדיונים בהם , בתנאי שהפרסום הוא בתום לב , ללא נקיטת עמדה ואין השש שישפיע על ההליך המשפטי . מינה השופטים . תהליך מינוים של השופטים בישראל נועד להבטיח את עצמאותה ואייתלותה של הרשות השופטת ולמנוע הפעלת לחצים פוליטיים מצד רשויות השלטון על הרשות השופטת . בחירת השופטים נעשית על ידי ועדה אשר מונה תשעה חברים : שלושה נציגים מהרשות השופטת - נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון , שני נציגים מהרשות המבצעת - שר המשפטים ושר נוסף שקובעת הממשלה , שני נציגים מהרשות המחוקקת - שני חברי כנסת שבוחרת הכנסת ( בדרך כלל אחד מחברי הכנסת הוא מהקואליציה ואחר מהאופווציה ) . שני נציגים של לשכת עורכי הדין . בקביעת הרכב הוועדה ביקש המחוקק לתת עדיפות לשיקולים משפטיים מקצועיים על פני שיקולים פוליטיים . על כן רוב חברי הוועדה ( השופטים ונציגי לשכת עו"ד ) הם אנשי מקצוע בתהום המשפט ואינם פוליטיקאים . המחוקק גם דאג ליצור איזון בין הייצוג של הרשות המחוקקת ובין הייצוג של הרשות המבצעת בוועדה זו . דיוני הוועדה הם סודיים , אולם היא חייבת לפרסם את שמות השופטים שנבחרו 21 יום לפני מינוים על ידי נשיא המדינה . תקופה זו מאפשרת לציבור להציג את הסתייגותו מהמועמדים הנבחרים . סוגיית בהירת השופטים בישראל מעוררת ויכוח ציבורי בשני נושאים : הרכב הוועדה לבהירת שופטים והרכב השופטים בבית המשפט העליון .
|
|