|
|
עמוד:427
כולם שווים בפני החוק . לפי עקרון פומביות הדיון , הדיונים בבית המשפט נערכים בדלתיים פתוחות וכל אדם זכאי להיות נוכח בדיון . מטרת העיקרון להבטיח שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה לעיני כול . במקרים חריגים רשאי בית המשפט לקיים משפט בדלתיים סגורות : במשפטים שבהם מעורבים קטינים במטרה להגן עליהם , בנושאים שבהם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה , כגון משפטי ריגול . עם מינויו לתפקיד , כל שופט מצהיר הצהרת אמונים שבה הוא מתחייב לשפוט משפט צדק , לא להטות משפט ולשפוט ללא משוא פנים . כדי להבטיח עיקרון זה של סיום משפט ללא משוא פנים וללא אפליה , השופטים פוסלים עצמם מדיון במשפטים שיש להם מיעה אישית אליהם או שהם מכירים את אחד הצדדים המתדיינים בבית המשפט . הכרעת הדין בבית המשפט בהרכב של שלושה שופטים ויותר מתקבלת לפי עקרון הרוב . לצד פסק הדין שנקבע על פי הרוב , מובאת תמיד עמדת השופטים שבמיעוט . אי - תלותה של רשות השופטת אי - תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת הם מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי וחלק בלתי נפרד מעקרון הפרדת הרשויות ; וכדברי נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק : " אין לו לשופט לא חרב ולא ארנק , כל שיש לו הם עצמאותו ואי - תלותו". עקרון אי - התלות של הרשות השופטת מצוי גם במקורות היהודיים : " ואסרס לת שייט'סם nss סףיא לאמיר לגמוע כין אחיקם העסיסם ולק סין איש מסין טסיו וסין גרי * א 5 ססיי4 פנים פסשפט , כקטון כגדול תזסעון לא תגורף [ לא תחששו ולא תפתרו ] סיגי טיש"( דברים א , ט"ו - י"ג ) . ללא הבטחת עצמאותם של השופטים ושל בתי המשפט , המערכת המשפטית לא תוכל להבטיח את הצדק , השוויון , שמירת שלטון החוק וקיום משפט הוגן . עצמאותה של הרשות השופטת חשובה ליצירת אמון של הציבור באובייקטיביות , בניטרליות ובהוגנות של ההליך השיפוטי ושל המערכת השיפוטית . אי - התלות בישראל באה לידי ביטוי בחוק יסוד : השפיטה הקובע : " כענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה , זולת מרותו של הדין". פירושו של דבר שהשופט היושב בדין כפוף למרות החוק בלבד . בקרב שופטי בית המשפט העליון ניתן להבחין בשתי גישות שונות למשמעות מרות החוק . יש שופטים בעלי גישה פורמליסטית , האוכפים את החוקים ככתבם וכלשונם , והסבורים שבעניינים שבהם אין חוק מפורש עליהם להימנע משפיטה . עניינים אלה מוחגרים לרשות המחוקקת הנדרשת להחליט בדבר או להשלים את החסר בחקיקה . לעומתם , יש שופטים בעלי גישה אקטיביסטית בנוגע למרות החוק . שופטים אלה אינם מסתפקים בהכרעתם על פי לשון החוק בלבד , אלא מפרשים את החוק ונותנים לו משמעות על פי הערכים הדמוקרטיים המקובלים בחברה בעת מתן פסק הדין . בהיעדר חוק מפורש , שופטים בעלי גישה אקטיביסטית יוצרים חקיקה שיפוטית באמצעות פסקי הדין , על בסיס העקרונות והערכים של המדינה . בשל הגישה האקטיביסטית , במהלך השנים נוצרה בישראל מעין מגילת וכויות אדם ואזרח שיפוטית .
|
|