|
|
עמוד:403
העקרון של קיום אחריות משותפת ואחריות מיניסטריאלית של הממשלה והשרים בפני הכנסת מבוסס על עקרון הפרדת הרשויות בישראל , משום שהוא מגדיר יחסי גומלין של איזונים ובלמים בין הרשות המבצעת ובין הרשות המחוקקת . היועץ המשפטי לממשלה משרת היועץ המשפטי לממשלה היא אחת המשרות החשובות ורבות - ההשפעה בדמוקרטיה הישראלית . היועץ המשפטי אחראי לשמירה על שלטון החוק במדינה במובן המהותי - ערכי . בתוקף תפקידו - לשמור על שלטון החוק במדינה ולהגן על האינטרס הציבורי מפני פגיעה אפשרית מצד רשויות השלטון - היועץ המשפטי משמש כראש התביעה הכללית מטעם המדינה , מייעץ לממשלה בתחום המשפטי ומייצג את רשויות המדינה בבתי משפט . למרות חשיבות משרת היועץ המשפטי , הרי שמעמדו , סמכויותיו , תפקידיו , אופן מינויו ופיטוריו עדיין לא הוגדרו בחוק . ב - 1997 הוקמה ועדה שבראשה עמד הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון , השופט בדימוס מאיר שמגר , לדון בנושא " חוק היועץ המשפטי". כיוון שהיועץ המשפטי לממשלה אחראי להשלטת שלטון החוק במדינה ולכך שרשויות השלטון יפעלו בהתאם לעקרון שלטון החוק , המליצה ועדת שמגר שתואר משרתו של היועץ המשפטי לממשלה ישונה ל"יועץ המשפטי הראשי", ושהוא יתמנה על ידי הממשלה על פי המלצות של ועדה מקצועית ציבורית .' כל זאת על מנת להבטיח שלתפקיד זה ייבחר אדם בעל כישורים מתאימים . היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד מדינה המתמנה על ידי הממשלה , לפי המלצת שר המשפטים . הממשלה מוסמכת להעביר את היועץ המשפטי מתפקידו . היועץ המשפטי הוא עובד ציבור בעל שיקול דעת מקצועי ובלתי תלוי ברשויות השלטון אשר ממנות אותו . שיקוליו בעבודתו צריכים להיות אובייקטיביים ובלתי מפלגתיים . בשל חשיבות תפקידו כממונה על השלטת שלטון החוק במדינה , על המועמד לתפקיד זה להיות בעל כישורים לכהן כשופט בבית המשפט העליון . כיוון שסמכויותיו של היועץ לא נקבעו בחוק , נוצרים לעתים מתחים וחילוקי דעות בין היועץ ובין הממשלה על רקע תפיסותיהם השונות את התפקיד . בשל כך הוקמה בשנת 1962 ועדת משפטנים שנועדה לברר את הסוגיה של סמכויות היועץ המשפטי ולבדוק את מידת הפיקוח שיש לשר המשפטים על היועץ . הוועדה הציבה עקרונות יסוד שקבעו את עצמאותו ואי - תלותו של היועץ המשפטי לממשלה בממשלה . הוועדה קבעה כי היועץ חייב להפעיל את סמכויותיו החוקיות " בהתאם להכרתו שלו ובמיטב הבנתו". אמנם , מבחינה מינהלית , היועץ המשפטי נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה , ופירוש הדבר שהוא נתון לפיקוחה ולפיקוח שר המשפטים , והממשלה מוסמכת להעביר אותו מתפקידו . אלא שפיקוח זה מוגבל בהיקפו , כיוון שהממשלה ושר המשפטים אינם יכולים להורות ליועץ המשפטי כיצד לנהוג במקרים שבהם הוא נדרש להשתמש בסמכותו . החלטותיו הן עצמאיות הייעדה המקצועית הציבורית תורכב מחמישה חברים : שופט בדימוס של בית המשפט העליון , שר משפטים לשעבר , חבר כנסת שייבחר על ידי ועדת החוקה של הכנסת , עו"ד שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין , איש אקדמיה מומחה בתחום המשפט הציבורי ובתחום דיני עונשין שייבחר על ידי ראשי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות בישראל .
|
|