|
|
עמוד:396
העבירות אינן נובעות מדרישות התפקיד , אלא מזלזול בחוק . כיום הכנסת אינה מעניקה עוד חסינות מפני האשמות בעבירות תעבורה , אבל היא לא נסוגה מכך לגמרי . חבר הכנסת המואשם בעבירות תעבורה עדיין יכול לפנות אל היו"ר ולבקש שלא יעמידו אותו לדין . הכנסת השאירה , אם כן , לחבר הכנסת את הפתח לגונן על עצמו בפני האשמות כאלה : אף על פי שהכירה בכך שאין זה ממין העניין , שמרה לעצמה את הזכות להחליט אמרת . ולכן , ההצעה הראשונה שאני מציע - הצעה חשובה מבחינת אמון הציבור - היא שבתחום התעבורה לא תחול שום חסינות וחבר הכנסת לא יוכל לבקש שלא לעמור לדין על עבירות מעין אלה . ההצעה השנייה נוגעת לאפשרות המפליאה שחבר הכנסת לא יועמד לדין על עבירה פלילית שיש עמה קלון - גניבה , שוחד וכדומה - ויורשה להמשיך לכהן בכנסת .... יש בתחום הפרוצדורלי בעיות נוספות : בוועדת הכנסת מצביעים בגלוי , ואילו במליאה , אם יועבר אליה הדיון , ההצבעה חשאית : בוועדת הכנסת ההליך חשוף לגמרי , ואילו את הצבעתם במליאה אין חברי הכנסת נדרשים לנמק בפני הציבור . יש חברי כנסת הסבורים כי ההצבעה בוועדה צריכה להיות חשאית , ואחרים - ואני ביניהם - סבורים כי ההצבעה במליאה , כמו גם בוועדה , צריכה להיות גלויה . יש לצין כי אחדים מנבחרי הכנסת סבורים כי הליך הסרת החסינות כולו צריך להתנהל מחוץ לכנסת , מחשש לפוליטיות יתר , ומציעים להעביר את הדיון לגורם חיצוני , ויהיה זה בית המשפט , חבר מושבעים , או כל גוף אחר . גם אם יש היגיון בתביעה הזאת , יש בה בעיה . עם החסינות ניתנה לכנסת האפשרות להסירה . הבית הוא הריבון בענייני חסינות והסרתה . ההצעה להעביר את העניין לגורם חיצוני היא מרחיקת - לכת מאוד , ונוטלת מן המחוקק את יכולתו להגן על עצמו . איני מתנגד להצעה ואף איני תומך בה , אלא , כפי שאמרתי בפתיחה , אני רוצה להיות פרקטי , ואיני מאמין שבית המחוקקים יוותר על סמכויותיו בעניין זה . " חנר הכנסוג חגי מרום , ייתתליד הסרת החסינות בכנסת ישראל", טיחן עגי , המכוך חישראלי לדמוקרטיה 18.5.1993,
|
|