|
|
עמוד:393
הרצון להגן על חבר הכנסת עצמו . כל חריגה מעבר לצורך זה וכל ניצול לרעה של מכשיר החסינות על ידי חבר כנסת צריך להיות מטופל על פי דין . תהליך הסרת החסינות האישית : הממשלה או כל חבר כנסת רשאים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה , * המשמש כממונה מטעם הציבור על שמירת שלטון החוק במדינת ועל שמירת החוק ברשויות השלטון , ולהמליץ בפניו לבטל את חסינותו של חבר כנסת . ליועץ המשפטי יש הסמכות הבלעדית להחליט אם להגיש את הבקשה להסרת החסינות כדי שיהיה אפשר להעמיד את חבר הכנסת לדין פלילי . היועץ המשפטי מביא את בקשת הסרת החסינות לוועדת הכנסת . חברי הוועדה מבררים בדיון מהם מניעיו של היועץ המשפטי להסרת החסינות : מניעים פסולים - דוגמת מניעים פוליטיים - או מניעים משפטיים ענייניים . בתום הדיון הוועדה מחליטה ברוב קולות אם להציע לכנסת להסיר את החסינות . הכנסת דנה בהצעה רק לאחר שניתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו הן בוועדת הכנסת והן במליאה . ההחלטה על ההסרה יכולה להתקבל ברוב רגיל של המשתתפיס בהצבעה . החוק קובע שהכנסת תדון בהצעה להסרת חסינות רק אם לכל חברי הכנסת נמסרה הודעה על קיום הדיון 24 שעות מראש לפתות . חבר הכנסת רשאי לערער על החלטת הכנסת באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק . כל התנאים הללו נועדו להבטיח הליך משפטי הוגן . הסרת החסינות פירושה שניתן להעמיד את חבר הכנסת לדין , כמו כל אזרח , אך אין מבטלים בזאת את חברותו בכנסת והוא ממשיך לכהן כחבר כנסת . החסינות האישית אינה נהוגה בכל המדינות הדמוקרטיות . רבים מותחים ביקורת על מתן חסינות מסוג זה , שכן היא מעניקה העדפה מסוימת לחברי הכנסת , ומבחינה זו היא פוגעת בעקרון השוויון . בשנת 1982 צומצמה החסינות הפרוצדורלית במידת מה , בכל הנוגע לעבירות תנועה של חברי כנסת . במקרה כזה החסינות מוסרת מ ~ דית , אלא אס חבר הכנסת המואשם בעבירת תנועה מודיע מפורשות כי רצונו להחילה על עצמו . אז תושאר החסינות האישית על כנה , עד להסרתה בהצבעה בוועדת הכנסת ובמליאת הכנסת . יש הדורשים שהטיפול בנושא הסרת החסינות ייעשה על ידי גוף חיצוני ולא על ידי הכנסת . זאת , בשל החשש להשפעות פוליטיות ובשל הקושי הרגשי הנובע מכך שחברי כנסת נדרשים להחליט על העמדה לדין של חבריהם . חברי הכנסת : זכויות והגבלות פרט לחסינות נהנים חברי הכנסת משורה של הטבות , כגון שירותי טלפון ודואר וקבלה של כל הפרסומים הממשלתיים בחינם . כשם שתפקידם של חברי הכנסת מעניק להם זכויות והקלות , כך חלות עליהם הגבלות ומוטלים עליהם איסורים : איסור על שימוש בתואר חבר כנסת בכל פעולה שאינה קשורה לעבודתם הפרלמנטרית . האיסור חל גם עם תום כהונתם כחברי כנסת . איסור זה נועד למנוע השגת שררה או כל יתרון שהוא לחברי הכנסת על פני אזרחים אחרים . האיסור לעבוד בשכו פרט לעבודה בכנסת . הגבלה זו כוללת גם איסור ליהנות משירותי משרד של גופים שונים מחוץ לכנסת . בשל ההגבלה על מקורות ההכנסה של חברי הכנסת על תפקידו של היועץ חמשפטי לממשלה וסמכויותיו ראו בעמ'404 .
|
|