|
|
עמוד:392
פ * מד חנלי הננסת : עירון החסינות מתוקף תפקידם זוכים חברי הכנסת למעמד מועדף , לחסינים . החסינות מעניקה לחברי הכנסת הגנה מיוחדת : היא מאפשרת להם למלא את תפקידם ללא חשש שמא יועמדו לדין ומלנה עליהם מפני הטרדות . עיקרון החסינות נובע מתוך ההנחה שכדי שחבר הכנסת - בייחוד חבר כנסת מהאופוזיציה - יוכל למלא את תפקידו כנציג הציבור בתחומי הפיקוח והביקורת על רשויות השלטון , יש למנוע מיריבים פוליטיים ומגורמים ברשות המבצעת - פקידי ממשלה , משטרה , שירותי ביטחון - את האפשרות לפגוע בעבודתו כחבר כנסת . החסינות מוענקת לחברי הכנסת על מנת להבטיח את פעולתה התקינה של הכנסת כרשות מחוקקת , כלומר להבטיח שפעולתם של חברי הכנסת לא תופרע מצד הרשות המבצעת . שכן , קיים חשש שהרשות המבצעת תיזום אישומי שווא כמד חברי כנסת , בעיקר מהאופוזיציה , תורה להחרים ניירותיו של חבר כנסת או לערוך על חיפוש בדירתו . כל ואת מטעמים פסולים - צמצום חופש הפעולה והביטוי של נבחרי העם מהאופוזיציה ושיבוש פעולתם בעת מילוי תפקידם בכנסת . עקרון החסינות מקובל בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם , אולם בפרלמנטים בעולם , לרבות בכנסת , מתקיים ויכוח בשאלת היקפה של החסינות , הליך הסרת החסינות וכן בשאלה מי יהיה הגורס שיבצע את הליך הסרת החסינות . יש לציין שמבחינה מהותית החסינות מנוגדת לעקרון השוויון כלפי החוק . החוק מגחין בשני סוגית של חסינותי חסינא עניינית . תפקידה של החסינות העניינית היא להגן על חבר הכנסת ולפטור אותו מאחריות פלילית או אזרחית לגבי מעשים שעשה או דברים שאמר בתוקף תפקידו . חבר הכנסת אינו נושא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו . את החסינות הזו לא ניתן להסיר . שוגמה : חבר כנסת שהשמיע דברי ביקורת חריפים , כגון " ראש הממשלה הוא נוכל " לא יועמד לדין בגין הוצאת לשון הרע ( גם לאחר תום כהונתו בכנסת ) . כיוון שהחוק מדגיש שהחסינות תקפה גם לדברים שנאמרו " למען מילוי תפקידו " ולא רק בעת מילוי תפקידו , היא תחול בין שהדברים נאמרו בכנסת ( בעת מילוי התפקיד ) או מחוץ לכנסת ( למען מילוי התפקיד ) . למרות חשיבותה של חסינות זו , המאפשרת לחבר הכנסת למלא את תפקידו , קיים חשש שחבר הכנסת ינצל את חסינותו לרעה ויטען כי כל מה שאמר או עשה , נעשה למען מילוי תפקידו . חסינות אישית - חסינות דיוניתשפרוצהרלית . חסינות זו מעניקה הגנה רחבה לחבר כנסת מפני מעצר והליכים משפטיים , מפני חיפוש גופני והחרמת מסמכים . חסינות וו חלה על חברי הכנסת אם ביצעו עבירה שלא בעת מילוי תפקידם ולא למען מילוי תפקידם . חסינות זו נקראת גם חסינות דיונית - פרוצדורלית , כיוון שהכנסת יכולה - בממצרת דיון - לטסיו חסינות זו . החוק מקנה לכנסת סמכות מעין שיפוטית ליטול חסימת של חברי כנסת . ניתן להסיר חסינות זו משום שהיא חלה גם על מעשים שנעשו שלא במסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת ולמען תפקידו , דוגמת קבלת שוחד , גניבה או בגידה במדינה . המטרה העומדת מאחורי עקרון החסינות היא הצורך להבטיח את פעולתה התקינה של הכנסת ולא
|
|