|
|
עמוד:391
יריאה שלישית : בקריאה השלישית מצביעים על הצעת החוק כולה . ההצבעה מתקיימת מיד לאחר שהצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה . על כל חוק שקיבלה הכנסת חותמים נשיא המדינה , ראש הממשלה והשר שהחוק קשור למשרדו . רק חוק חתום תקף . פרסום החוק : החוק מתפרסם ב"רשומות " : חוברות המודפסות על ידי המדינה ובהן מפרסמים הצעות תוק , חוקים ותקנות ( וכן פטנטים , כתבי אמנה וכדומה ) . זאת , כדי לממש את העקרונות הדמוקרטיים של זכות הציבור לדעת ושלטון החוק המחייב לפרסם את החוק בפומבי . הפרסום ב"רשומות " מקנה תוקף משפטי רשמי לחוקים ולתקנות של רשויות השלטון . כל שלבי החקיקה , החל מן הדיון במליאת הכנסת וההצבעה בקריאה ראשונה וכלה באישור האחרון של החוק ורישומו ב"רשומות", מתקיימים הן בהצעת חוק ממשלתית והן בהצעת חוק פרטית . תהליך החקיקה הוא תהליך ארוך ומסורבל ובדרך כלל נדרש זמן ארוך למדי כדי להביא הצעת חוק לידי חקיקה . משך התהליך נקבע על פי הדיונים הנערכים הן במליאה והן בוועדות , ובמהלכם נשמעות דעותיהם של נציגי כל הקשת הפוליטית בכנסת . התפיסה המנחה את השיטה הזו היא שככל שהצעת חוק תעבור שלבים מרובים יותר זמנית דיון והתייחסות , כך יעמיק שיקול הדעת הדרוש לקבלת חוקים ראויים במדינה דמוקרטית . שיטה זו נותנת הזדמנות גם לציבור הרחב להשפיע על החוק באמצעות תקשורת , אספות , הפגנות , שתדלנות ולחצים פוליטיים . כאשר התהליך הוא ארוך ומסורבל , ומעורבים בו נציגי הרוב והמיעוט בכנסת וגורמים מחוץ לכנסת , קטנה הסכנה של חקיקת חוק חפוז , בלתי מאוזן , שאינו מתחשב בגורמים הנוגעים לעניין ומתעלם מערכים של מוסר וצדק . למרות זאת הכנסת עדיין יכולה לחוקק חוק שאינו דמוקרטי במובן המהותי . בצד העקרונות הדמוקרטיים המנחים את חליך החקיקה , גם ליחסי קואליציה - אופיזיציה יש השפעה על הליך זה . בידי יושב ראש הכנסת הסמכות לקבוע את מועד ההצבעה . סמכות זו מקנה לו את היכולת לדחות את מועד ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית כדי למנוע התקבלות של הצעת חוק שאינה רצויה לקואליציה . עוד יש לזכור שבחקיקת חוק רגיל , החוק אינו קובע את מספר חברי הכנסת הדרוש להצבעה בקריאות השונות . כלומר , ניתן לחוקק חוק רגיל על ידי מספר קטן ביותר של חברי כנסת
|
|