|
|
עמוד:370
הזכות לבחור ולהיבחר בישראל לכל אזרח בישראל זכות שווה לבחור ולהיבחר כמועמד ברשימה לכנסת וכמועמד לראשות הממשלה . מימוש הזכות להיבחר בא לידי ביטוי גם בזכותו של כל אזרח להתארגן במסגרת מפלגתית . כל מפלגה , חדשה כוותיקה , זכאית על פי חוק לקבל תקציב מימון מהמדינה לצורכי מימון פעילותה בכנסת וזמן שידור בתקשורת האלקטרונית לצורכי תעמולת בחירות . אלה נקבעים על פי גודל הסיעה . למרות ההכרה בחשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר , בכל שיטות הבתירות הנהוגות במדינות דמוקרטיות זכות יסוד אזרחית זו אינה זכות מוחלטת והיא מוגבלת בחוק . גם בישראל יש כמה הגבלות בחוק לגבי הזכות לבחור ולהיבחר , הגבלות הקשורות לגיל המועמדים , למעמדם האזרחי , לתפקידים שהם ממלאים , וכן הגבלות הקשורות לעמדותיו של המועמד או לעמדותיה של הרשימה המתמודדת בבחירות לכנסת . להלן נפרט הגבלות אלה : אזרח מתחת לגיל עשרים ואחת אינו רשאי להיבחר לכנסת . אזרח שנידון לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר בשל עבירה נגד ביטחון המדינה , עבירות שהוגדרו בחוק הבחירות לכנסת ( בגידה , ריגול וטרם עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו , אינו רשאי להיבחר . אזרח המחזיק באזרחות כפולה , כאשר דיני המדינה האחרת שבאזרחותה הוא מחזיק מאפשרים לו להשתחרר ממנה , לא יהיה מועמד לכנסת , אלא אם כן עשה את כל הדרוש מצדו להשתחרר מאותה אזרחות נוספת . אזרחים הממלאים תפקידים ציבוריים - נשיא המדינה , שני הרבנים הראשיים , שופטים , דיינים של בתי דין דתיים , רבנים וכהני דת אחרים , מבקר המדינה , הרמטכ"ל , עובדי מדינה וקציני צבא - אינם רשאים להיבחר , אלא אם כן סיימו את כהונתם או את שירותם מאה ימים לפחות לפני מועד הבחירות . הגשת רשימת מועמדים לידי יו"ר הוועדה המרכזית לבחירות חייבת להיות מלווה בהפקדת סכום כסף כפיקדון . ללא הפיקדון לא תקבל הוועדה המרכזית את רשימת המועמדים . כל רשימת מועמדים הרוצה להתמודד בבחירות לכנסת זקוקה לחתימה של 3,500 תומכים . המינימום ההכרחי הדרוש כדי לזכות במושב בכנסת הוא 1.5% מסך הקולות הכשרים ( אחוז חסימה ) . סעיף א 7 בחוק יסוד : הכנסת קובע שרשימת מועמדים ( מפלגה ) לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה , במפורש או במשתמע , אחד מאלה : שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי , שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה , הסתה לגזענות .
|
|