|
|
עמוד:253
" הכנסת הראשונה מטילה על ועדת חוקה , חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה . החוקה תהיה בנויה פרקים - פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו , הפרקים יובאו בפני הכנסת , וכשהוועדה תסיים את עבודתה , יאוגדו הפרקים לחוקת מדינה". הצעה זו , הידועה בכינויה פשרת הררי , זכתה בחמישים קולות והתקבלה על ידי הכנסת . ' משמעות ההחלטה היא מחויבות הכנסת לכונן חוקה בדרך של הכנתה פרקים - פרקים , שכל אחד מהם הוא חוק יסוד העומד בפני עצמו . מהו חוק יסוד ? חוק יסוד פירושו חוק השונה מחוק רגיל במעמד , בתוכן ובצורה . במעמדם : חוקי היסוד אמורים לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה . מעמד - על נוצר באמצעות שני דברים : שריון סעיפי החוק . השריון נועד להבטיח ששינוי החוק ייעשה אך ורק ברוב מוחלט " או ברוב מיוחס * * של חברי הכנסת , ולא ברוב רגיל " , כפי שנוהגים בחוק רגיל . מטרת השריון היא לחזק את מעמדם של חוקי היסוד ולמנוע הכנסת שינויים על ידי רוב מזדמן בכנסת . ( הכנסת יכולה לשנות חוק יסוד שאינו משוריין ברוב רגיל , ללא כל הגבלה . ) אף על פי שחוקי היסוד אמורים להיות משוריינים , בישראל יש חוקי יסוד שאינם משוריינים . פסקת הגבלה . פסקה זו מקנה לחוק מעמד - על , ומטרתה להגן על הערכים והעקרונות שבחוק מפני פגיעה של המחוקק . באמצעות הפסקה נמנע מהמחוקק לחוקק חוק הסותר את הערכים והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד . בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד : חופש העיסוק יש פסקאות הגבלה . בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו בסעיף 8 נאמר : " אין פוגעים בזכויות של חוק זה , אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עקה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". משמעות הדבר שהכנסת אינה יכולה לחוקק חוק הסותר את הערכים והעקרונות של חוק היסוד , אלא אם כן יתקיימו שלושת התנאים : החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל , הוא נחקק לתכלית ראויה , ופגיעתו בעקרונות חוק היסוד היא במידה שאינה עולה על הנדרש . ח"כ דוד בר - רנ - האי היה היחיד שהטיל ספק בתוקפה של החלטת הררי ואמר : " מצטטים פה בלי סוף ובלי הרף את החלטת הכנסת הראשונה . אני מטיל ספק אם ההחלטה של הכנסת הראשונה מחייבת את הכנסת החמישית , הכנסת הראשונה החליטה , אבל הכנסת הראשונה החליטה בשבילה . " בתוך דברי הכנסת ,36 תשכ"ג . רוב רגיל : רוב של יותר ממחצית הקולות המשתתפים בהצבעה ( אין הגבלה לגבי מספר המשתתפים בהצבעה ) . רוב מוחלט : רוב של יותר ממחצית חברי הכנסת ( רוב של 61 חברי כנסת ) . רוב מיוחס : רוב גדול יותר מרוב מוחלט , למשל בחוק יסוד : הממשלה ( 1992 ) נקבע שהכנסת רשאית להעביר את ראש הממשלה מכהונתו רק ברוב של לפחות 80 חברי כנסת .
|
|