|
עמוד:249
בסוף שנות ה - 80 חרג הוויכוח על כינון החוקה מגבולות הכנסת והפך למאבק ציבורי . בראש המאבק , שסחף קבוצות גדולות בציבור בישראל , עמדה קבוצת פרופסורים למשפטים מאוניברסיטת ת"א , שהציעה נוסח חדש של הצעה לחוקה . הוויכוח העקרוני על הצורך בחוקה ועל התכנים של החוקה הרצויה בישראל התעורר מחדש . העובדה שעדיין אין חוקה בישראל מעידה על הבעייתיות הטמונה בכינון חוקה . בעייתיות זו נובעת מההשקפות השונות בדבר אופיה הרצוי של מדינת ישראל כמדינה יהודית , הבאות לידי ביטוי גם בוויכוח המתנהל סביב נחיצותה של החוקה ותוכנה : יש הרואים במדינת ישראל מדינת לאום יהודית ודמוקרטית , ולכן הם סבורים שעצם קיומה של חוקה פורמלית ליברלית - דמוקרטית , דוגמת החוקות המקובלות במדינות הדמוקרטיות המערביות , הוא תנאי להבטחת זכויות הפרט והמיעוט , להגבלת רשויות השלטון וליצירת נורמות וערכים של מדינה דמוקרטית . ביהדות הדתית ניתן להבחין בשתי גישות שונות : היהדות הדתית הציונית מסכימה עם רעיון החוקה , אולם רואה את חוקת מדינת ישראל כשילוב ערכים השאובים ממקורות היהדות עם ערכים ועקרונות השאובים מתפיסת העולם המערבית הדמוקרטית , היהדות החרדית מתנגדת לכל חוקה מעשי ידי אדם ורואה בתורת ישראל את החוקה היחידה המחייבת את העם היהודי . ת ר ג ר ל הבעייתיות בכינון חוקה במדינת ישראל קראו את הקטעים שלהלן וענו על השאלות האלה : .1 אילו נימוקים נגד כינון חוקה מעלה יו"ר ועדת החוקה ד"ר זרח ורהפטיג עם קום המדינהו ( קטע 1 עמ' 250 ) האם יש הבדל בין הבעייתיות בחקיקת חוקה שמעלה ח"כ שאקי , חבר המפלגה הדתית הלאומית ( מפד " ל בסוף שנות ה - 80 ( קטע 2 עמ' 250 ) לבין הבעיות שמעלה ד"ר זרח ורהפטיג עם קום המדינה ( קטע 1 ) ? מדוע מתנגדת היהדות החרדית לחקיקת חוקהן ( קטע 3 עמ' 250 ) . קראו קטעים 4 - 12 ( עמ' 250 - 252 ) וענו : א . מהם הנימוקים שמעלים מי שרואים בחוקה תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה ? ב . מהם הטיעונים של הסבורים שאין הכרח בחוקה לקיומו של משטר דמוקרטי ? עיינו בטבלה ( עמ' 252 ) והסבירו את הקשר בין תמיכה בחוקה או התנגדות לה לבין השתייכת המפלגה לקואליציה או לאופוזיציה . על סמך פרק זה , האם לדעתכם קיים הכרח בכינון חוקה במדינת ישראלו נמקו את דעתכם .
|
|