|
|
עמוד:245
הרשויות המקומיות יכולות לפעול בניגוד לעקרונות ההכרזהו האם בית המשפט יכול שסול חוק הנוגד את עקרונות היסוד שבהכרזת העצמאות ? אמנם , כפי שציינו , ההכרזה אינה חוקה ואף לא חוק , ואין לה מעמד עליון . אולם היא מסמך בעל חשיבות ערכית משפטית המנחה את רשויות השלטון בפעולתן . כאמור , שני חוקי היסוד הדנים בזכויות האדם בישראל , חוק יסוד : חופש העיסוק וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מתייחסים אל החוקה בסעיף הראשון בעקרונות היסוד . סעיף זה מחזק את מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות ומגביל את יכולתה של הכנסת לחוקק חוקים הפוגעים בערכים ובזכויות המופיעים בהכרזת העצמאות . ת י ג . ו ל הכרזת העצמאות כיסוד חוקתי .1 עייני בשני הקטעים שלהלן והסבירו את שתי הדעות בדבר תוקפה המשפטי של ההכרזה . א . " אין הכרזת העצמאות מסמך משפטי מחייב , שכן מדובר בהכרזה שהיא חגיגית מאוד , חשובה מאור , פוליטית , המחייבת את הכנסת , את הפרלמנט , לנהוג לפי מגמה מסוימת , אולם אין זה חוק קונקרטי . " ד"ר זרה ורהפטיג , בעת הוויכוח בשאלת חמחויבות לחוקה בכנסת הראשונה שנערך ב - ,7.2.1950 מובא בתוך בנימין נויברגר , שוגייח החוקה גישרתן ( ממשל ופאיטיקה במדינת ישוקל , יחידה ,3 רמת - אביב : חאוניברסיטח חפתוחה .1990, ב . " ההכרזה מהווה בכללה מקור בעל תוקף משפטי ראשוני , והנורמות הנכללות בחלקה המרכזי והאופרטיבי ( הביצועי ) הן הוראות מחייבות . עם זאת , אין לנו יסוד כלשהו לייחס להכרזה עדיפות משפטית על כל מקור משפטי ראשוני אחר . אילו הייתה מועצת המדינה הזמנית משנה על ירי מעשה - חקיקה שלה אחת מהוראות ההכרזה ( לרוגמה : את שם המדינה ) , או אילו הייתה הכנסת עושה כך , אין שום מניעה משפטית - פורמלית לשינוי כזה . את ההכרזה אין לראות כמסמך בעל דרגת תוקף נחותה מזו של חוק , אבל גם לא כמסמך עדיף על חוק . יש להכניסה אפוא למערכת החוקים , ובמקרה של סתירה יכריע החוק המאוחר . " בנימין אקצין , " ההכרזה על הקמת מדינת ישראל " שפר תיובל לפנחס וגזן , ירושלים : בית ההוצאה של הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית , תשכיב . .2 ההנרזה קנחה את הרשות השופטת קראו את הקטעים שלהלן מדבריהם של שופטי בית המשפט העליון יצחק אולשן ומנחם אילון , וענו : האם הכרות העצמאות משמשת יסוד חוקתי עליון שהשופטים מתבססים עליו בפסיקתם . נמקו !
|
|