|
|
עמוד:231
והמדינה , התרבות הפוליטית השוררת במדינה , מידת המחויבות של האזרחים לערכי הדמוקרטיה , המידה שבה חלים במדינה תופעות ותהליכים אנטי - דמוקרטיים . ביטחון ודמוקרטיה הצורך להבטיח את ביטחון המדינה גורם לעתים להיווצרות מתח בין עקרונות הדמוקרטיה לבין ביטחון המדינה . בעתות חירום , כאשר נשקפת סכנה של ממש לביטחון המדינה , יש התנגשות בין הבטחת הביטחון לבין מימוש עקרונות הדמוקרטיה כמו זכויות האדם והאזרח . בחוקות של מדינות דמוקרטיות ובאמנות בינלאומיות יש סעיפים המתירים לפגוע בחירויות יסוד בעתות חירום ומלחמה כדי להגן על ביטחון המדינה , כלומר , כדי להבטיח את המשך קיומה של המדינה , את שלומה ואת הסדר הציבורי . האמנה האירופית לזכויות האדם למשל מאפשרת לפגוע בזכויות אדם במקרה שהדבר נדרש משיקולי ביטחון לאומי . בשעת חירום ובשעת מלחמה המדינות הדמוקרטיות מפעילות צנזורה ומגבילות את הסיקור העיתונאי . כך הגבילו הבריטים את הסיקור העיתונאי בשנת ,1982 במלחמת פוקלנד . גם בהפעלת צנזורה ביטחונית - באמצעות סיווג מסמכים כמסמכים סודיים האסורים לפרסום כדי למנוע הדלפת סודות מדינה , יש משום פגיעה בזכויות . דוגמה נוספת לחקיקת חירום הפוגעת בזכויות האדם , ומתוך כך בדמוקרטיה , היא חוק המאפשר מעצר מינהלי : אחזקת אדם בכפייה על סמך חשדות בלבד וללא הגשת כתב אישום . מעצר מינהלי הוא מעצר המתבצע ללא משפט , ללא שהוכח כי האדם ביצע מעשה בלתי חוקי . זהו מעצר מניעתי המתבצע כדי למנוע סכנה לביטחון המדינה או ביטחון הציבור הנשקפת ממעשיו של האדם בעתיד . מעצר מינהלי הוא אמצעי חריג שאינו מתיישב עם השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה דמוקרטית . מעצר מסוג זה פוגע בחירותו של העציר ובזכותו להליך משפטי הוגן , שכן לפני המעצר לא מתקיים כל הליך משפטי שהוא , לעציר לא ניתן מידע על הראיות כנגדו ולא ניתנת לו הזדמנות לטעון את טענותיו . מותר לעצור אדם במעצר מינהלי רק אם אין אמצעי חמור פחות למנוע את הסכנה הנשקפת לביטחון הלאומי ממעשים שהוא עלול לעשות . מדינות דמוקרטיות משתמשות במעצר מינהלי לא רק בעתות מלחמה , אלא גם כאשר קיים חשש סביר שקבוצה מסוימת בחברה מתכוננת לפעול באלימות ובאמצעים המסכנים את שלום הציבור וביטחון המדינה . הכרה בזכותה של המדינה להשתמש במעצר מינהלי באה לידי ביטוי באמנת ז'נבה לענייני מלחמה המכירה במפורש בחוקיות המעצר המינהלי בשעת חירום ( בעת מלהמה ) . האמנה קובעת כי חייב להיות הסדר קבוע מפורט בחוק ולפיו משתמשים בסמכות זו . עוד נקבע באמנה שהמדינה חייבת לתת זכות ערעור על המעצר המינהלי בפני בית המשפט . בישראל , הן המחוקק והן בתי המשפט ערים לסכנות הנשקפות לזכויות האדם ממתן סמכות לרשויות הביטחון לבצע מעצרים מינהליים . על כן הגביל המחוקק סמכות זו רק למצב של שעת חירום , ובתי המשפט מדגישים בפסיקותיהם שיש להשתמש בסמכות זו בזהירות רבה , ורק במקרים שבהם נשקפת סכנה של ממש לביטחון המדינה ולביטחון הציבור ואין דרך אחרת למנוע סכנה זו .
|
|