|
|
עמוד:211
משום כך נודעת חשיבות רבה לחוקה כמכשיר המסייע לצמצם את הפער בין הוראות החוק לבין מושגים רווחים של צדק ."* " אם מתברר כי חוק שנחקק או הוראות מינהל יוצרים בעיה מצפונית של ממש לחלק מן הציבור , מן הראוי לבדוק אם יש אפשרות והצדקה לסלק או לצמצם את העימות המצפוני . כך לדוגמה , כאשר נתברר כי ניתוחי גוויות לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה , תשי"ד ,1953 מעוררים בקרב חוגים שונים ובעיקר חוגים דתיים התנגדות מצפונית עזה , תוקן החוק באופן שניתוח גווייתו של אדם יותנה בדרך כלל בהסכמה מראש של אותו אדם או בהסכמת בני משפחתו". . * שלטוו החיק ביהדות עקרון שלטון החוק במשמעות של כפיפות ההנהגה והתושבים לחוק מצוי במקורות היהדות . להלן נביא מקורות שמהם אנו למדים על משמעותו וחשיבותו של שלטון החוק ביהדות . " בנוהג שבעולם , מלך בשר ודם גוזר גזירה , רצה - מקיימה , רצה - אחרים מקיימים אותה , אבל הקדוש - ברוך - הוא אינו כן , אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה , מאי טעמא ( = מהו מקורה של אמירה זו ) " ושמרו את משמרתי - אני ה"' ( ויקרא כ"כ , ט ) , אני הוא ששימרתי מצוותיה של תורה תחילה". ( תלמוד ירושלמי , מסכת ראש השנה , פרק א', הלכה ג') לפי האמור לעיל , מקור החקיקה על פי המסורת היהודית הוא האל , ואף הוא כפוף לחוקים שהוא עצמו חוקק . על עקרון שלטון החוק במסורת היהודית במשמעות של כפיפות האל המחוקק לחוק ניתן ללמוד גם מהסוגייה " תנורו של עכנאי " : באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו ... חזר ואמר להם : אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו . יצאה בת קול ואמרה : מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום . עמד רבי יהושע על רגליו ואמר : " לא בשמים היא " [ ההכרעה ] מאי " לא בשמים היא"? אמר רבי ירמיה שכבר ניתנה תורה מהר סיני , אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר - סיני בתורה " אחרי רבים להטות". מאי עביר קודשא ברוך הוא בההיא שעתא [ מה עשה הקדוש ברוך הוא באותה שעה שרבי יהושע אמר לא בשמים היא ] אמר ליה קא חייך [ חייך ] ואמר נצחוני בני נצחוני [ שהרי הביאו ראיה מהתורה ] ... " ( בבא מציעא נ"ט , ע"ב ) פריפ' יצחק זמיר , דברים על עליונות החוק , לרגל פתיחת שנת המשפט תשמ"ט . יצחק זמיר , " גבול הציות לחוק", זנויות האדם והאזרח בישראל , מקראה בעריכת רות גביזון וחגי שנידור , כרך ב', ירושלים : האשדה לזכויות האזרח בישראל .1991,
|
|