|
|
עמוד:184
מהם זכויות משלו , ומעמד מוגדר במערכת החקיקה . התורה היא הכלי שבאמצעותו מועברים חוקי האל לישראל , מוגדרים ומפורשים ; הכהונה היא אמצעי הקשר בין האל והעדה , הכלי המאפשר את המגע המתמיד וההדוק ביניהם ; למלכות הואצלה הסמכות לטפל בחיי היום - יום של העדה , והיא שאחראית לבניית היחסים האזרחיים ולהסדרתם לפי תנאי הברית הנזכרים בחוקה שניתנה משמים . לכל אחד מהם תחום אחריות מוגדר . המקורות מתארים כל כתר כבעל סמכות עצמאית - בכפוף לאל - בתחום שיפוטו . זהו הרעיון המונח ביסוד ההשקפה התלמודית לפיה , רק הנציג המרכזי של כתר הכהונה ( הכהן הגדול ) רשאי להיכנס לקודש הקודשים ; רק נציגי כתר המלכות מוסמכים להוביל את העדה לקרב שמוגדר כמלחמת רשות ; וכי לפרשנות חוקתית אין תוקף , אלא אם קיבלה את אישורם של נציגי כתר התורה . מכאן שלאף כתר אין זכות חוקתית לחדור לתחומם של הכתרים האחרים , ועוד פחות לנשל אותם מתחומי אחריותם המוגדרים בחוקה . רעיון זה משתמע גם מהנסיבות ההיסטוריות שבהן נוצרו הכתרים . לפי המקורות הקלאסיים , שואב כל כתר את סמכותו ישירות מברית שנכרתה עם האל : ההתגלות בסיני ייסדה את כתר התורה ; הברית עם אהרון הולידה את כתר הכהונה ( במדבר כ"ה : 13 ) ; והברית עם בית דוד מיסדה את כתר המלכות ( תהילים פ"ט : 13 ויחזקאל ל"ז : 24 - 25 ) ; ... כל כתר קבע לעצמו את דרכי המינוי הלגיטימיות של בעלי התפקידים ואת אופן העברת המשרות בתוכו . גם התלות ההדדית ... היא תכונה בולטת של שיטת הכתרים . מעצם המהות של עקרון זה נובע כי אף גוף מדיני יהודי איננו שלם , אלא אם יש בו ייצוג לשלושת הכתרים , בצורה זו או אחרת . למעשה , הם שלוחות הממשל , שלושת עמודי התווך עליהם נשענת החברה כולה ; אם יחסר אחד מהם יתמוטט המבנה כולו . מה שמאפיין את המכלול כולו - בעצם , מה שהופך אותו למכלול - היא העובדה שעליהם להופיע יחד כדי לקחת חלק בזירות הממשל ..."' במקורות יש סימוכין להפרדת רשויות , למשל : " שופטים ושוטרים תתן לף בכל שעריך אשר ה' נותן לך ושפטו את העם משפט צדק " ( דברים ט"ז , יח ) . רש"י אומר : " שופטים ושוטרים . שופטים , דיינים הפוסקים את הדין . ושוטרים הרודין את העם אחר מצוותם ( שמכין וכופתין ) במקל וברצועה עד שיקבל עליו דין השופט". סטיוארט א' כהן , מושג שלושת הכתרים : מקומו במחשבה המדינית והשלכותיו על חקר ההיסטוריה החוקתית היהודית , ירושלים ורמת גן : המרכן הירושלמי לענייני ציבור ומדינה והמח' למדעי המדינה באוניברסיטת בר - אילן , הסדנא על רעיון הברית והמסורת המדינית היהודית , נייר עבודה מס' .18
|
|