|
|
עמוד:169
סעיף כז . ( 1 ) כל אדם זכאי להשתתף מתוך חירות בחייו התרבותיים של הציבור , ליהנות מהאמנויות ולהיות שותף בהתקדמות המדע ובברכתו . ( 2 ) כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים , הכרוכים בכל יצירה מדעית , ספרותית , או אמנותית שהיא פרי רוחו . סעיף כח . כל אדם זכאי למשטר סוציאלי ובינלאומי , שבו אפשר יהיה לקיים במלואן את הזכויות והחירויות אשר בהכרזה זו . סעיף כט . ( 1 ) כל אדם יש לו חובות כלפי הכלל , כי רק בתוך הכלל נתונה לו האפשרות להתפתחותה החופשית והמלאה של אישיותו . ( 2 ) לא יוגבל אדם בזכויותיו ובחירויותיו , פרט לאותן ההגבלות שנקבעו בחוק , על מנת להבטיח את ההכרה בזכויות ובחירויות של הזולת ואת יחס הכבור אליהן וכן את מילוי הדרישות הצודקות של המוסר , של הסדר הציבורי ושל טובת הכלל בתוך חברה דמוקרטית . ( 3 ) לעולם לא ייעשה שימוש בזכויות ובחירויות אלה בניגוד למטרותיהן ולעקרונותיהן של האומות המאוחדות . סעיף ל . שום דבר בהכרזה זו לא יתפרש כאילו בא להקנות למדינה , לציבור או ליחיד זכות כלשהי לעסוק בפעולה או לבצע מעשה , שתכליתם לקפח כל זכות או חירות מן הזכויות והחירויות הקבועות בהכרזה זאת . רות גניזון וחגי שנידור ( עורכים ) , גלויות האדם והאזרח בישראל , מקראה הלק א , ירושלים : האגודה לזכויות האזרח בישראל .1991,
|
|