|
|
עמוד:156
כפי שציינו , קיים ויכוח בין שתי גישות * בנוגע לזכויות החברתיות . יש הרואים בחלק מהזכויות החברתיות זכויות טבעיות שהמדינה חייבת לממש ; ויש אחרים הטוענים שיש לעשות אבחנה בין זכויות טבעיות לזכויות חברתיות הנובעות ממדיניות חברתית - כלכלית של כל מדינה ומדינה . כלומר , לכל מדינה יש זכות להחליט אם היא מעוניינת להעניק לאזרחיה זכויות דוגמת זכות האזרח לחינוך חינם : האם זכות זו נגזרת מזכויות היסוד הכלליות לחירות ולשוויון ולכן היא זכות טבעית , או שמא היא נגזרת מזכות חברתית , שהמדינה , במסגרת המדיניות החברתית שלה , קובעת אם לתת , אם לאוז זכויות האדם בדתות המונותאיסטיות קדושת האדם וערך חיי האדם הם ערכים המשותפים לכל הדתות המויותאיסטיות והמצויים במקורות של כל אחת מדתות אלה . זכויות אדם ביהדות תפיסת האדם ביהדות התגבשה כבר בספר בראשית : " ויברא אלוקים את האדם בצלמו , בצלם אלוקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם " ( בראשית א', כז ) . על פי תפיסה זו , כל אדם נברא בצלם אלוקים ועל כן הוא חייב לשמור על צלמו שלו ועל צלם זולתו . כל פגיעה בצלם האלוקי אסורה . מכאן נובעות זכויות היסוד של האדם , זכויות המוקנות לאדם מרגע לידתו . אם כן , זכויות האדם בדמוקרטיה נובעות מזכותו של האדם למימוש עצמי , ואילו זכויות האדם ביהדות נובעות מהחובה לשמור על הצלם האלוהי של האדם . זכויותיו וחובותיו של אדם נגזרות מעצם בריאתו בצלם , לרבות זכותו לכבוד האדם וחובתו לשמור על כבודו כאדם . לפי ההלכה , הדינים האוסרים על אדם לקלל אחרים או לחבול בהם , אוסרים עליו גם לקלל את עצמו או לחבול בגופו - שלו . כל יהודי חייב לקיים מצוות שבין " האדם למקום " ( לאלוקים ) ומצוות שהן בין אדם לחברו . כל אחת מהמצוות שבין אדם לחברו היא חובה היוצרת זכות . על ההכרה בזכויות האדם ביהדות אנו למדים מהמצוות אשר האדם חייב לקיימן . מצוות אלה מפורטות בעשרת הדיברות : הזכות לחיים באה לידי ביטוי בציווי " לא תרצח " ובציווי שהוא חובה " ונשמרתם מאד לנפשותיכם"( דברים ד', טו ) . הזכות לקניין חומרי , לרכוש , באה לידי ביטוי בציווי " לא תגנוב " : " לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו"( ויקרא י"ט , יא ) . הזכות לקניין רוחני באה לידי ביטוי בציווי " לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים " ( דברים י"ט , יד ) . זכות זו מגנה על זכויות יוצרים . ראו עמי 95 - .97
|
|