|
עמוד:143
הזוית לשויון שוויון משמעו שכל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם . הזכות לשוויון פירושה שבמדינה ובחברה יש התייחסות שווה לכל אדם באשר הוא אדם , ללא הבדל דת , גזע , לאום , מין , שפה , השקפת עולם והשקפה פוליטית . הזכות לשוויון במדינה דמוקרטית באה לידי ביטוי בחקיקה ובשוויון בפני החוק . לשוויון בפני החוק יש שני מובנים : במובן אחד , תוכן החוק חייב להיות שוויוני . אין להפלות בין בני האדם בזכויות ובחובות , כדי שלא ייווצר מצב שבו החוק עצמו מעניק זכויות יתר לפרטים או לקבוצות מסוימות או שולל זכויות יסוד מפרטים או מקבוצות מסוימות . כלומר , הזכויות שייכות לכל אדם במדינה באותה מידה . לדוגמה , לכל אזרח יש הזכות לבחור ולהיבחר , לכל אזרח יש קול אחד שווה בבחירות לרשויות השלטון . במובן שני , חייב להיות שוויון באכיפת החוק : יש ליישם את החוק לגבי כל בני האדם במדינה בצורה שווה . החובות , האיסורים והעונשים הקבועים בחוק חלים על כל בני האדם במדינה במידה שווה . שני המובנים של השוויון בפני החוק פירושם שהחוקים מהווים הסדר כללי המכוון את התנהגותו של כל פרט במדינה , והחל באופן שווה על כל הפרטים הכפופים לו , ללא הבדל דת , גזע או מין , השקפת עולם והשקפה פוליטית . למרות העקרון של השוויון בפני החוק , הזכות לשוויון אין פירושה טיפול שווה בכל מקרה ומקרה : יש מקרים שבהם יש הצדקה לסגת מעקרון השוויון ולהעניק יחס שונה לאנשים שונים . מקרים אלה נובעים מהבחנה בין בני האדם . הבחנה למרות ההכרה שכל בני האדם שווים בפני החוק , מובן שמטבעם הם אינם זהים זה לזה : הם שונים זה מגה במראם , בכישוריהם , ביכולתם . לפיכך קיימת הבחנה בין בני האדם על פי המאפיינים והצרכים הייחודיים המיוחדים להם . למרות עקרון השוויון בפני החוק , הרי שבשל ההבדלים בין בני האדם , מן הראוי שיהיו הבדלים גם בהתייחסות של החוק לבני האדם . ההתייחסות השונה של החוק חייבת להיות רק כאשר יש לכך סיבות מוצדקות , כלומר , כאשר השונות בין בני האדם רלוונטית . לדוגמה : רצח : החוק מתייחס באופן שונה לרוצח מבוגר ולרוצח ילד , משום ששני הרוצחים שונים זה מזה במובנים עקרוניים כמו אחריות והבנת מהות מעשה הרצח . בעניין אחר , מובן שיש לעשות הבחנה בין הפרטים באוכלוסייה אשר יש להם צרכים מיוחדים . כדי להיענות לצרכים המיוחדים האלה , החוק מתייחס אליהם באופן שונה . לדוגמה : מתן תקציבים מיוחדים לילדים נכים הזקוקים להסעות ולליווי כדי שיוכלו להגיע לבית הספר . לכאורה יש כאן הפרה של השוויון הפורמלי בין הילדים הנכים המקבלים הסעות וליוויי לבית הספר , לבין הילדים הרגילים שאינם מקבלים מהרשויות שירותים כגון אלה . אולם במקרה זה נעשתה הבחנה מוצדקת בין הילדים בשל הצרכים של ילדים היכולים להגיע בכוחות עצמם לבית הספר ולממש את זכותם לחינוך לעומת צורכי
|
|