עמוד:143

הזוית לשויון שוויון משמעו שכל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם . הזכות לשוויון פירושה שבמדינה ובחברה יש התייחסות שווה לכל אדם באשר הוא אדם , ללא הבדל דת , גזע , לאום , מין , שפה , השקפת עולם והשקפה פוליטית . הזכות לשוויון במדינה דמוקרטית באה לידי ביטוי בחקיקה ובשוויון בפני החוק . לשוויון בפני החוק יש שני מובנים : במובן אחד , תוכן החוק חייב להיות שוויוני . אין להפלות בין בני האדם בזכויות ובחובות , כדי שלא ייווצר מצב שבו החוק עצמו מעניק זכויות יתר לפרטים או לקבוצות מסוימות או שולל זכויות יסוד מפרטים או מקבוצות מסוימות . כלומר , הזכויות שייכות לכל אדם במדינה באותה מידה . לדוגמה , לכל אזרח יש הזכות לבחור ולהיבחר , לכל אזרח יש קול אחד שווה בבחירות לרשויות השלטון . במובן שני , חייב להיות שוויון באכיפת החוק : יש ליישם את החוק לגבי כל בני האדם במדינה בצורה שווה . החובות , האיסורים והעונשים הקבועים בחוק חלים על כל בני האדם במדינה במידה שווה . שני המובנים של השוויון בפני החוק פירושם שהחוקים מהווים הסדר כללי המכוון את התנהגותו של כל פרט במדינה , והחל באופן שווה על כל הפרטים הכפופים לו , ללא הבדל דת , גזע או מין , השקפת עולם והשקפה פוליטית . למרות העקרון של השוויון בפני החוק , הזכות לשוויון אין פירושה טיפול שווה בכל מקרה ומקרה : יש מקרים שבהם יש הצדקה לסגת מעקרון השוויון ולהעניק יחס שונה לאנשים שונים . מקרים אלה נובעים מהבחנה בין בני האדם . הבחנה למרות ההכרה שכל בני האדם שווים בפני החוק , מובן שמטבעם הם אינם זהים זה לזה : הם שונים זה מגה במראם , בכישוריהם , ביכולתם . לפיכך קיימת הבחנה בין בני האדם על פי המאפיינים והצרכים הייחודיים המיוחדים להם . למרות עקרון השוויון בפני החוק , הרי שבשל ההבדלים בין בני האדם , מן הראוי שיהיו הבדלים גם בהתייחסות של החוק לבני האדם . ההתייחסות השונה של החוק חייבת להיות רק כאשר יש לכך סיבות מוצדקות , כלומר , כאשר השונות בין בני האדם רלוונטית . לדוגמה : רצח : החוק מתייחס באופן שונה לרוצח מבוגר ולרוצח ילד , משום ששני הרוצחים שונים זה מזה במובנים עקרוניים כמו אחריות והבנת מהות מעשה הרצח . בעניין אחר , מובן שיש לעשות הבחנה בין הפרטים באוכלוסייה אשר יש להם צרכים מיוחדים . כדי להיענות לצרכים המיוחדים האלה , החוק מתייחס אליהם באופן שונה . לדוגמה : מתן תקציבים מיוחדים לילדים נכים הזקוקים להסעות ולליווי כדי שיוכלו להגיע לבית הספר . לכאורה יש כאן הפרה של השוויון הפורמלי בין הילדים הנכים המקבלים הסעות וליוויי לבית הספר , לבין הילדים הרגילים שאינם מקבלים מהרשויות שירותים כגון אלה . אולם במקרה זה נעשתה הבחנה מוצדקת בין הילדים בשל הצרכים של ילדים היכולים להגיע בכוחות עצמם לבית הספר ולממש את זכותם לחינוך לעומת צורכי

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר