|
|
עמוד:138
להלן נדון בכמה מהחירויות . חירות המחשבה והדעה חירות זו היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר . חופש הדעה פירושו החופש של כל אדם לקיים משא ומתן בינו לבין עצמו , ומתוך כך לגבש לעצמו דעה בכל עניין המצוי על סדר היום הפרטי או הציבורי : פוליטיקה , מוסר , דת , מדע ועניינים אישיים . זכותו של כל אדם להחזיק בכל דעה , גם אם היא אינה מקובלת , וגם אם היא נתפסת על ידי האחרים כמסוכנת או מזיקה . זכות זו תקפה כל עוד היא קשורה באמונתו הפנימית של האדם , כלומר - היא אינה באה לידי ביטוי בפעולה חיצונית של השמעת הדעה . חופש המחשבה והדעה הוא תנאי חיוני לכך שאדם יהיה אוטונומי , חושב וביקורתי . החירות לגבש דעה מבטיחה לאדם את כבודו העצמי ואת היכולת לגלות אחריות למעשיו ולשיפוטיו . להבדיל מזכויות אחרות , זכות זו היא זכות מוחלטת , זאת , כאמור , כל עוד אין הדעה באה לידי ביטוי בפעולה חיצונית . גם אם דעותיו של אדם אינן מקובלות , אין להצדיק פגיעה בחופש הדעה . חירות המצפון חירות המצפון - חירותו של כל אדם להחזיק בדעות מסוימות , בעיקר בתחום המוסר - היא מקרה פרטי של חופש הדעה משום שחופש המצפון הוא החופש של כל אדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים הנובעים ממקורות שונים : דתיים , חילוניים , אישיים או חברתיים . בחירות המצפון כלולה גם זכות הפעולה החיצונית , כלומר חירותו של אדם לפעול על פי הערכים המוסריים האישיים וזכותו לסרב לעשות מעשים הנוגדים את צו מצפונו . לדוגמה , אדם המסרב לשרת בצבא מתוך שהוא המגדיר עצמו כפציפיסט , כלומר על פי תפיסת עולמו המוסרית יש לפתור סכסוכים בדרכי שלום ולא באמצעות מלחמה . יש לציין שהזכות לסרב לעשות מעשה היא זכות מוגבלת . * חופש הביטוי וחירות מידע חופש הביטוי פירושו מימוש חירות הדעה וחירות המצפון , שכן הפרט לא יוכל להיות אוטונומי ולהגיע לידי מימוש עצמי אם לא יוכל לבטא את אמונותיו , דעותיו , רגשותיו והעדפותיו . ובמילים אחרות , טעמן של חירות הדעה וחירות המצפון ניטל מהן אם אין אפשרות לבטאן . דרכי הביטוי מגוונות : בשיחה בין חברים , בתקשורת כתובה ומשודרת , בפרסומים שונים , בהפגנות , באמנות לסוגיה ובספרות . חירות הביטוי באה לידי ביטוי בשני מישורים : במישור הפרטי - זכותו של כל פרט בחברה לבטא את עצמו ; ובמישור החברתי - זכותו של כל פרט לדרוש מידע על רשויות השלטון כאזרח במדינה דמוקרטית . בשיטה הדמוקרטית הייצוגית , כדי שהאזרחים יוכלו לקבל החלטות מתוך חשיבה ביקורתית ואגב שיקול דעת , חייבת להיות להם נגישות למידע על אודות הפעילות של הנבחרים ברשויות השלטון . בשל חופש הביטוי יכולים אמצעי התקשורת להביא את המידע החיוני בפני ציבור האזרחים בדרך של דיווח , גילוי וחשיפה של פעולות רשויות השלטון ובאמצעות מתן במה לדעות שונות . חשיפה ברבים של מגוון דעות וטיעונים המבססים את העמדות השונות על אי ציות לחוק מטעמי מצפון ראו עמ' 214 - .215
|
|