|
|
עמוד:124
עקרון הכרעת הרוב בדתות המוניתאיסטיית עקרון הכרעת הרוב ביהדות העיקרון של הכרעה ברוב דעות הוא עיקרון עתיק ומושרש במסורת היהודית . כבר בתורה נאמר : " אחרי רבים להטות". אף על פי שבמקורו התייחס כלל זה להכרעה במסגרת של בית דין , במרוצת השנים הוא הפך לנוהג בכל גוף , כאשר יש צורך להגיע לכלל הכרעה ומתגלעים חילוקי דעות בין חברי אותו הגוף . בין חכמי ישראל היו שלא הסכימו לעיקרון שבסמכותו של הרוב לכפות דעתו על המיעוט , אבל לבסוף גברה דעתו של הרא"ש ר' אשר ברבי יחיאל * שקבע : " דבר שבו יש חילוקי דעות בין רוב ומיעוט אמרה תורה " אחרי רבים להטות". הרמ"א ר' משה איסרליש * . מסביר שזכותו של הרוב לכפות את הכרעת הרוב על המיעוט נובעת מכך שבעצם הצטרפות היחיד לחברה , לשותפות , הוא מקבל על עצמו את אופן קבלת ההכרעה הנהוג בחברה זו . הסבר זה עולה בקנה אחד עם הסבר של רעיון האמנה החברתית במדינה הדמוקרטית . נדגים את השימוש בעקרון הכרעת הרוב כאמצעי לסיום ויכוח אין - סופי , כאשר כל אחד מהצדדים צודק בדרכו שלו ובכל זאת צריך להגיע לידי הכרעה , באמצעות הסוגיה " תנורו של עכנאי"( תלמוד בבלי , בבא מציעא נט , ע"ב ) . " תנן התם [ שנינו שם , במשנה ] : חתכו חוליות [ = תנור העשוי חוליות מצרפו בכבשן כבדרך כלי חרס ואחר כך צירף החוליות ] ונתן חול בין חוליא לחוליא , רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין . וזה הוא תנור של עכנאי . מאי עכנאי ? אמר רב יהודה אמר שמואל : שהקיפו דברים כעכנא [ = בנחש ] זו וטמאוהו . " הוויכוח כאן נסוב על אודות שאלה בענייני טומאה : האם בתנור עשוי חוליות - חוליות כל חוליה עומדת בפני עצמה , ואם יש חוליה טמאה אין היא מטמאה את כל התנור ; או שהתנור נחשב כיחידה אחת , וחוליה אחת טמאה מטמאה את כל שאר החוליות והופכת את התנור לטמא . רבי אליעזר קובע שחוליה אחת אינה מטמאה והתנור נשאר טהור , ולעומתו אומרים חכמים שהתנור כולו טמא . רבי יהודה ושמואל אומרים שסוגיה זו אינה ניתנת ליישוב משום שקיימות דעות שונות בדבר היותו של התנור טהור או טמא . כיוון שכל צד מביא נימוקים לצדקתו , וכיוון שעל פי נימוקים אלה כל צד צודק , קשה להכריע לכאן או לכאן . הגמרא ממשיכה : " תנא [ שנינו ] : באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו ... חזר ואמר להם : אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו . יצאתה [ הוצאה ] בת קול ואמרה : מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום . עמר רבי יהושע על רגליו ואמר : לא בשמים היא [ ההכרעה ] ( דברים ל', יב ) . מאי לא בשמים היא ? אמר רבי ירמיה : שכבר ניתנה תורה מהר סיני , אין אנו משגיחין בבת קול , שכבר כתבת בהר סיני בתורה ' אחרי רבים להטות' ( שמות כג , ב ) - אשכחיה [ מצאו ] רבי נתן לאליהו [ הנביא ] , אמר ליה מאי עביד קודשא ברוך הוא בההיא שעתא ? [ מה עשה הקדוש ברוך הוא באותה שעה ? ] אמר ליה : קא חייך [ חייך ] ואמר : נצחוני בני ניצחוני בני". רא"מ : מגדולי חכמי ספרד ואשכנז . חי ופעל במחצית השנייה של הנואה ה - 13 ובתחילת המאה ה - .14 רמ"א : מגדולי הפוסקים האחרונים , חי ופעל בפולין בשנים 1525 - .1572
|
|