|
|
עמוד:122
מבטל את הבחירות הדמוקרטיות , את חופש ההתארגנות , את חופש הביטוי , את חופש ההפגנה - ועל ידי כך מונע מהמיעוט אפשרות לשכנע את הציבור לעבור לצדו - כאשר הרוב נוקט פעולות ברוח זו , הרי שהוא פועל בעריצות הרוב , ואז פוקעת חובת המיעוט לציית לחוק . יתר על כן , ייתכן שממשלה שעלתה לשלטון בזכות תמיכת הרוב בבחירות דמוקרטיות תאבד תמיכה זו במהלך כהונתה ותשלוט בלעדיה עד הבחירות הבאות . דמוקרטיה אינה מבטיחה ממשלה הנהנית בכל רגע מתמיכת הרוב , אך היא מבטיחה אפשרות להחליף את השלטון אחת לכמה שנים באמצעות הבחירות . עקרון הרוב הוא עיקרון הכרחי במשטר דמוקרטי , אולם הוא איננו בהכרח ערובה נגד עריצות , כפי שסבר נשיא ארצות הברית , אברהם לינקולן . על מנת שהכרעת הרוב תהיה דמוקרטית , אסור שהיא תפגע בזכויות של הפרטים והקבוצות במדינה . משטר הנשען על רוב אינו בהכרח דמוקרטי . גם היטלר בגרמניה הנאצית , מוסוליני באיטליה הפשיסטית , פרון בארגנטינה הפשיסטית , נאצר במצרים ומאו בסין הקומוניסטית נהנו בתקופות מסוימות מתמיכת רוב העם , ואין לומר שהם היו שליטים דמוקרטיים במדינות דמוקרטיות . על כן עקרון הכרעת הרוב הוא כשלעצמו תנאי הכרחי , אך לא תנאי מספיק לדמוקרטיה . כלומר , בצד עקרון הרוב חייבים להתקיים העקרונות האחרים הנחוצים לדמוקרטיה . עקרון הכרעת הרוב : דרכי ביטוי עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בדרכים אחדות : באופן שבו מוכרעות בחירות דמוקרטיות , בהצבעות בפרלמנט , בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה , בפסיקה בבתי המשפט , ובכל ארגון ומוסד במדינה המתנהל על פי כללים דמוקרטיים , בתהליך קבלת החלטות בהכרעת רוב קיימות שיטות שונות לקביעת הרוב : רוב וגיל או רוב מוחלט . רוב רגיל פירושו קבלת הכרעה במספר הקולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהכרעה . רוב מוחלט פירושו קבלת הכרעה ביותר מ - 50% מכלל קולות המצביעים או הבוחרים . הרוב הקובע בבחירות הוא לאו דווקא רוב הבוחרים במדינה כולה . בשיטת הבחירות היחסית . הרוב הקובע נקבע מתוך כלל אוכלוסיית המדינה ן ואילו בשיטת הבחירות האזורית * רובית - הרוב נקבע בפרלמנט על פי הרוב הרגיל באוכלוסייה שזכה בבחירות בכל אזור בחירה , רוב שאינו בהכרח הרוב מכלל הבוחרים במדינה . בשיטה היחסית מדובר ברוב הבוחרים ואילו בשיטה האזורית - רובית מדובר ברוב המושבים בפרלמנט שלאו דווקא מייצג את רוב הבוחרים . לעתים גם ממשלות קואליציוניות * . נשענות על רוב שנוצר מהצטרפות של שתי מפלגות שכל אחת מהן מהווה מפלגת מיעוט מספרי . ייתכן , למשל , כי במערכת בחירות שמתחרות בה שלוש מפלגות תזכה מפלגה א' ב - 48% מהקולות , מפלגה ב' ב - ,35% ומפלגה ג' ב - .17% ראו עמי 189 - .193 ממשלה קואליציונית : ממשלה המורכבת מנציגים מכמה מפלגות , ראו פירוט בעמ' .398
|
|