|
|
עמוד:121
עקרון הכרעת הרוב עיקרון הכרעת הרוב קשור בעיקרון של שלטון העם ובפלורליזם . כפי שראינו , במושג עם אין הכוונה לעם כיחידה אחת , אלא לחברה פלורליסטית המורכבת מפרטים ומקבוצות של בעלי דעות ואינטרסים שונים החיים במסגרת המדינה . על מנת שכל הפרטים והקבוצות יוכלו לחיות יחד למרות מחלוקות וניגודי אינטרסים , נקבע שכל האזרחים המהווים את כלל החברה שווים בזכותם לקחת חלק בתהליך קבלת ההכרעות . הן אלה שנמנים עם הרוב והן אלה שנמנים עם קבוצות המיעוט מקבלים את העיקרון שההחלטות מתקבלות על פי רצון הרוב בהכרעת רוב . כלומר , ההחלטות במדינה מתקבלות על ידי רוב האוכלוסייה ולא על ידי יחיד או קבוצה וגם לא בהסכמת כלל האוכלוסייה . עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה שונה מעקרון הכרעת רוב במשטרים לא דמוקרטיים בכך שהוא קובע שההחלטות שיתקבלו לא יפגעו בזכויות המיעוט לעצב את חייו ואת השקפת עולמו כרצונו . הרוב חייב לאפשר למיעוט להאמין ולפעול על פי השקפתו ועל פי האינטרסים שלו . כך לדוגמה , אין לקבל הכרעת רוב הפוגעת במיעוט דתי או אתני ומונעת ממנו לקיים את חגיו . נימוקים המצדיקים קיומו של עיקרון הכרעת הרוב במשטר דמוקרטי : החלטת הרוב קרובה יותר להחלטת העם , משום שמבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים המרכיבים את העם . החלטת הרוב המתקבלת בהליך דמוקרטי מבטיחה יציבות השלטון . " אחדות דעים איננה אפשרית , שלטון של מיעוט כהסדר לא יכול להתקבל . אם נדחה את עקרון הרוב האפשרות היא אנרכיה או עריצות". י במדינה דמוקרטית אין בדרך כלל רוב קבוע , אלא רוב תלוי - נושא ותלוי - זמן . כלומר , הרוב והמיעוט משתנים ומתחלפים . רוב קבוע ויציב לא היה מאפשר חילופי שלטון . עם זאת , יש מדינות שבהן הניגוד הפוליטי בין הרוב והמיעוט הוא על רקע לאומי , גועי או דתי . במקרה כזה אין כל אפשרות לחלופי שלטון . לדוגמה , בצפון אירלנד , הניגוד הפוליטי הבסיסי הוא בין קתולים לפרוטסטנטים , והיחס ביניהם הוא 2 : 1 לטובת הפרוטסטנטים . כל עוד הניגוד הדתי הוא הדומיננטי , אין כל סיכוי לחילופי שלטון בצפון אירלנד , והקתולים ימשיכו להיות מיעוט פוליטי . כאמור , בדמוקרטיה יציבה , אין רוב ומיעוט קבועים , ולכן כל הקבוצות העיקריות בחברה מחזיקות בתקווה ליטול ביום מן הימים חלק בשלטון . במשטר דמוקרטי המיעוט מסכים למלא אחר הכרעת הרוב גם כאשר הוא מתנגד ושולל את החלטות הרוב המנוגדות להשקפת עולמו . המיעוט מקבל את הכרעת הרוב משום שכללי המשחק הדמוקרטי קובעים שכאשר המיעוט ייהפך לרוב , ההחלטות ייעשו בהתאם להשקפת עולמו . ההסכמה הבסיסית בדמוקרטיה היא שכל ויכוח אידיאולוגי יוכרע בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי ולא בעבריינות ובאלימות המסכנת את הדמוקרטיה . חובת הציות של המיעוט לחוק , שהתקבל בהכרעת הרוב , קיימת כל עוד הרוב שומר על כללי המשחק הדמוקרטי , כללים המחייבים את הרוב שלא לנצל את כוחו כדי לשלול מן המיעוט את הסיכוי להפוך לרוב וכן שלא לנצל את כוחו כדי לדכא את זכויותיו הבסיסיות . כאשר מתכחש הרוב לחובה זו ומפר אותה ערי אברהם לינקולן , נשיא ארצות הברית בשנים 1860 - ,1865 בעת מיחמת האזרחים בין הדרום לצפון .
|
|