|
|
עמוד:116
המקורות גם מייחסים משקל שווה לכל אחת מן הדעות , אמר ר' אבא אמר שמואל : " שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל . הללו אומרים ' הלכה כמותנו' והללו אומרים ' הלכה כמותנו'. יצאר בת קול ואמרה : אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן". ( מסכת עירובין יג , ע"ב ) מדוע נפסקה ההלכה כבית הללז " מפני שנוחים ועלובין היו " על שום שנגחין וסבלנים היו הן כלפי בעלי הדין שעומדים בפניהם , נוחים וסבלנים כלפי יריביהם לדעה ונוחים וסבלנים מבחינת טיב התוצאה שעלתה מדעתם ופסיקתם . ( מסכת עירובין יג ע"ב ) על פי ההלכה היהודית , לא זו בלבד שמכירים בלגיטימיות של ריבוי גישות אלא מכירים אף בחשיבות של ריבוי הדעות . יש המשווים את מערכת ההלכה לתזמורת ואת קשת הדעות השונות בה לכלי התזמורת שבלעדיהם התזמורת אינה יכולה למלא את ייעודה . " וכל מחלוקת התנאים [ חכמי המשנה ] והאמוראים [ חכמי התלמוד ] , והגאונים והפוסקים [ חכמי ההלכה בתקופה שאחרי התלמוד ] , באמת למבין דבר לאשורו , דברי אלקים חיים המה , ולכולם יש פנים בהלכה . ואדרבא זאת היא תפארת תורתנו הקדושה והטהורה , וכל התורה כולה נקראת שירה ותפארתה שיר היא כשהקולות משונים זה מזה וזהו עיקר הנעימות ."* אף על פי שההלכה מכירה בלגיטימיות של ריבוי דעות , החכמים בתקופת המשנה והתלמוד ראו שריבוי הדעות גורם למחלוקות קשות ומתוך כך לנוהגים שונים וחששו מפני פילוג בעם . כיוון שכך עמדו והסכימו שיש לקבוע הלכה אחידה . ועל כן נאמר : " אלו ואלו דברי אלקים חיים , אבל הלכה כדברי בית הלל", כלומר , נקבעה הלכה כבית הלל . במסורת היהודית נודעת חשיבות רבה לדעות השונות המובאות במשנה או בתלמוד בנושאים השנויים במחלוקת . לכן , כשבאו חכמים לפסוק הלכה , הם נהגו להציג בעת ההכרעה - נוסף על עמדת הרוב , שההלכה נפסקה על פיה - גם את עמדת המיעוט . זאת , על מנת שבעתיד יוכלו להסתמך בדיונים , בוויכוחים ובפסקי הלכה על עמדות המיעוט . כפי שנאמר : " לא הוזכרו דברי יחיד בין מרובין אלא שמא תיצרך להן שעה ויסמכו עליה". ( תוספתא עדויות א' ד ) * * הפלורליזם באיסלאם לפי האיסלאם , קיומו של הפלורליזם בחברה הוא צורך נחוץ וטבעי , שכן אין אחידות במחשבותיהם ובתפיסות עולמם של בני האדם . הפלורליזם באיסלאם בא לידי ביטוי בריבוי של זרמים וכיתות שונות הנחשבים כולם חלק מדת האיסלאם . יש שני זרמים מרכזיים : האיסלאם הסוני והאיסלאם השיעי . גם בתוך זרמים אלו יש קבוצות שונות : האיסלאם הסוני מתפצל לארבע קבוצות , אשר כל אחת מהן מבע בהקדמת חיבורו של ר' יחיאל מיכלי הלוי עפשטיין ( מחכמי ההלכה בראשית המאה ה - 20 ) , ערוך השלחן , הקדמה לחלק " חושן משפט". " תיספתא עדויות": ה " תוספתא " היא מעין"תוספת " למשנה , והיא כוללת את דברי התנאים ( חכמי המשנה בשתי המאות הראשונות לספירה ) . מסכת " עדויות " היא מסכת בסדר נזיקין שבה מרוכזות " עדויותיהם " של חכמים בנושאי הלכה שונים .
|
|