|
|
עמוד:115
אנו מבחינים ברמות שונות של הסכמה : הסכמה על המסגרת של המדינה . הסכמה ומתן לגיטימציה לקיומה של המדינה במסגרת של גבולות קבועים . הסכמה על צורת המשטר , מתן לגיטימציה להמשך קיומו של המשטר במדינה , כלומר תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית . קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי . ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים ( כללי משחק ) המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות . ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים הקובעים את אופיה של החברה והמדינה , וככל שגדלה הלגיטימציה לאופי המשטר הקיים ולשלטונות , כך גדלה רמת יציבותה של המדינה ושל המסגרת החברתית . רמת יציבותה של הדמוקרטיה האמריקנית למ') ל היא גבוהה , כיוון שיש הסכמה רחבה בין אזרחיה בנושאים הקשורים בגבולות המדינה , במבנה הפוליטי הפדרלי של המדינה , בשיטה החוקתית , בחשיבותן של חירויות האדם ובשיטת הבחירות . בתוך מסגרת זו מתקיימים מאנקי הכוח הכלכליים , החברתיים והפוליטיים בין מרכיבי החברה . כאשר התפוררה ההסכמה הלאומית ששררה בחברה האמריקנית בנושא מעורבות ארה"ב במלחמת וייטנאם , נאלץ הנשיא לשנות את מדיניותו ולהכריז על נסיגה מוייטנאם . זאת , אף על פי שהיה לו רוב בקונגרס , שאפשר לו להחשיך במלחמה . במדינת ישראל שוררת הסכמה רחבה בין כלל האזרחים בדבר אופיה הדמוקרטי של המדינה , ובין רוב אזרחיה היהודים קיימת הסכמה גם על היותה מדינה יהודית . אולם , בצד הסכמה זו קיימות מחלוקות בנושאים מרכזיים כגון יחסי דת ומדינה , כינון חוקה כתובה וגבולות המדינה . יש הרואים במחלוקות אלה - שעדיין לא נמצא להן פתרון מוסכם - איום על יציבות משטרה הדמוקרטי של ישראל . רפלורליזם בדתות המונותאיסטיות רפלורליזם ביהדות הפלורליזם במקורות היהדות ובמסורת היהודית שונה במשמעותו מעקרון הפלורליזם במדינה הדמוקרטית המודרנית . ביהדות קיימת לגיטימציה לריבוי דעות . המשנה והתלמוד שזורים מחלוקות , והתלמוד אף מכונה " ספר המחלוקות". ריבוי הדעות והמחלוקות הוא על פירושה של ההלכה , והוא מתאפשר על בסיס ההסכמה שההלכה היא המסגרת החוקית - משפטית המחייבת את כולם . במהלך הדורות אנו מוצאים מגוון דעות ופרשנויות על ההלכה וגם אופנים שונים של קיום ההלכה הבאים לידי ביטוי בנוסחי התפילה ובמנהגים של העדות השונות . לפנינו מקורות המבטאים את הלגיטימציה לריבוי דעות : " כשם שאין פרצופיהן של בני אדם דומין זה לזה כך אין דעותיהן של בני אדם דומין זה לזה אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו". ( תלמוד ירושלמי ברכות ט' א )
|
|