|
|
עמוד:111
בתחום החברתי - ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מהם מטרות משותפות משלו בתחום העשייה החברתית : קדמה , תנועת הקשת הדמוקרטית , ויצ"ו , נעמ"ת , אמונה , יד שרה , עדאלה - ארגון להגנה על זכויות האדם האזרח הערבי . בתחום התרבותי - חינוכי - ריבוי ארגונים הפועלים במישור התרבותי - חינוכי : אגודת שוחרי המוסיקה הקלאסית , אגודת שוחרי המוסיקה המזרחית , מוסדות חינוך שונים המיועדים לאוכלוסיות השונות כמו בתי ספר יהודיים לדתיים ולא דתיים , בתי ספר ערביים ודרוזים . פלורליזם במבנה החוקתי"המוסדי - פירושו קיומן של רשויות שלטון נפרדות : * הרשות המחוקקת , הרשות השופטת והרשות המבצעת וקיומם של מרכזי שלטון מקומיים בעלי אוטונומיה מסוימת . פלורליזם בתחום החוקתי - מוסדי מאפשר פיזור העוצמה בין הגופים ברמה הארצית וברמה מקומית . פלורליזם פוליטי - ריבוי מפלגות . להבדיל מההתארגנויות בתחומים הכלכלי , החברתי והתרבותי , מטרת ההתארגנות במפלגות היא להגיע לשלטון כדי לממש את הרעיונות המשותפים לחברי המפלגה . החברים במפלגה יכולים להיות חברים גם בארגונים אחרים , נוסף על חברותם במפלגה . הפלורליזם נותן ביטוי למרכיבים חשובים בדמוקרטיה : הכרה בזכות ( מתן לגיטימציה ) השונות בין בני אדם ובין קבוצות , שמטבעם הם שונים זה מזה בצרכים , בהשקפות ובאינטרסים . פיזור הכוח בחברה ויצירת איזון בין רשויות השלטון השונות ובין ארגונים בעלי אינטרסים שונים ואף מנוגדים . מתן לגיטימציה למאבקי עוצמה בין מפלגות וארגונים השונים זה מזה במטרותיהם ובאינטרסים שלהם . השתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי העיקרון של שלטון העם . קיום תחרות חופשית בין הקבוצות השונות . הפלורליזם - ההכרה בקיום קבוצות שונות בעלות דעות ואינטרסים שונים - מאפשר לקיים תחרות חופשית בין הקבוצות השונות . תחרות זו היא תנאי הכרחי לקיים חברה דמוקרטית . הפלורליזם אינו ערך מוחלט . כדי שכל הקבוצות יוכלו לחיות במדינה ללא אנרכיה , הן חייבות להסכים ביניהן על נושאים מרכזיים , כמו צורת המשטר , כללי המשחק הפוליטי והנורמות בחברה . ובמילים אחרות , לא ניתן לממש בצורה מלאה את הייחודיות והשונות של הקבוצות - את עקרון הפלורליזם - משום שמימוש מלא פירושו אנרכיה . עקרון הפרדת רשויות השלטון ראו עמ' 182 - ,183 והפרדת הרשויות בישראל ראו עמ' .439
|
|