|
|
עמוד:92
.2 " קשת המובנים של " דמוקרטיה " בנויה בצורה היררכית . יש הסכמה שדמוקרטיה כוללת גרעין קשה של היותה שיטת משטר המבוססת על הסכמת הנשלטים . אופני ההסכמה האלה יכולים להיות מגוונים , אולם לדרישת ההסכמה יש ערך מוסרי חשוב . במובן זה , הדמוקרטיה היא אוסף של כללי משחק מוסכמים , בלי מחויבות מוקדמת לתוכני ההסדרים המפורטים ( פרט לכמה הסדרי מסגרת ) . אחרים מצרפים להגדרת הדמוקרטיה גם יסודות נוספים , כגון מחויבות לזכויות אדם או לצדק חברתי .... הדמוקרטיה היא משטר הומניסטי , המייחס ערך לזכותו של האדם להשתתף , באופן שוויוני , בקביעת עתיד החברה שהוא חי בה . משטרים טוטליטריים , בהם אין מתקיימת השתתפות כזאת , לא יהיו דמוקרטיות אף אם מתקיימות בהם " בחירות". מימוש יעיל של זכות זו מקנה לדמוקרטיה , בצר הצדקה מוסרית מסוימת , גם הבטחה מסוימת של לכידות ושל יציבות . אנשים שחיים במדינה אחת , ויש להם שלטון אחד , צריכים להיות שותפים אמיתיים בניהול המפעל , האמור להיות המפעל של כולם . מחלוקות והבדלי גישה , כמו גם הבדלי תרבות או דת , הינם לגיטימיים וחשובים , אולם המסגרת המשותפת , וההסכמה ההדדית לקבל אותה , הן המעניקות למדינה את הלכידות שהופכת את חוקיה לניתנים להצדקה לכאורה לגבי כל האזרחים . ... בני החברה צריכים , בעיקרון , לקבל על עצמם , ברצון ובהסכמה , את כללי המשחק המסגרתיים של הדמוקרטיה שלהם , ולא לפעול לביטולם או לחיסולם בדרך אלימה . " רות גביזון י1 " מדינה יהודית ודמוקרטית : אתגרים וסיכונים", רב - תרבותיות במדינת דמוקרטית ויהודית , בעריכת מנחם מאוטנר , אבי שגיא ורונן שמיר , תל אביב : " רמות " - אוניברסיטת תל אביב .1998, רות גביווך , פרופ' למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים .
|
|