|
|
עמוד:63
דוד וולפסון , מראשי התנועה הציונית , יזם את הרעיון לשלב בדגל את מגן הדוד , שאף הוא סמל יהודי מסורתי ( מגן דוד מוכר , ביהדות , בנצרות ובאיסלאם ) . אמנם , יש המייחסים את ראשית השימוש במגן הדוד לשלמה המלך , אולם היהודים החלו להשתמש בו כסמל בתקופה מאוחרת יותר . החל מן המאה ה - 14 מופיע מגן הדוד בספרים ובחותמות של קהילות יהודיות , ובמאה ה - ,19 עם תחיית התנועת הציונית , הוא היה לסמל העם היהודי . ההמנון : " התקווה " מילות השיר " התקווה " נכתבו על ידי נפתלי הרץ אימבר ( 1856 - 1909 ) . הממינה נלקחה , ככל הנראה , משיר עם רומני . " התקווה", שהייתה המנון התנועה הציונית , מבטאת את כיסופי העם היהודי לציון ואת הציפייה לעצמאות מדינית בציון . השיר , שנכתב תחילה בשם " תקוותנו", נתפרסם כשיר רגיל ועורר הדים מיד עם פרסומו . הוא הושר בפי כול בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ . שני הבתים הראשונים התקבלו כהמנון . בארד ישראל שינו מעט את מילות השיר . במהלך השנים , עוד בטרם קמה המדינה , נמצאו מערערים על מעמדה של " התקווהי'. חברים מתנועת הפועלים הציעו כחלופה להמנון התנועה הציונית את השיר " תחזקנה", שיר המבטא את סבלו ומאבקו של הפועל להשגת זכויותיו . חברים מהציונות הדתית לאומית הציעו להחליף את ההמנון במזמור תהילים קכו " שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון". התקוה / נפתלי הרץ אימבר כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה , עוד לא אבדה תקותנו , התקוה לשוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה . התקוה בת שנות אלפים , להיות עם חפשי בארצנו ארץ ציון וירושלים . התקוה / ההמנון כל עוד כלבב פנימה נפש יהודי הומיה ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה , עוד לא אבדה תקותנו , התקוה בת שנות אלפים , להיות עם חפשי כארצנו ארץ ציון וירושלים . שיר המעלות שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים . אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה . אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה . הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים . שובה ה' את שבותנו [ שביתנו ] כאפיקים בנגב . הזרעים בדמעה ברנה יקצרו . הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע . בא יבא ברנה נשא אלמתיו .
|
|