|
|
עמוד:35
מדינת ישראל - - מדינת כלל אזרחיה גישה זו שואפת לראות במדינת ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה , מדינה שבה הזהות הלאומית היא פוליטית - ישראלית , וערכיה - דמוקרטיים . על פי גישה זו , המדינה לא תהיה מדינת לאום יהודית . כלומר , מדינה המזוהה עם הלאום היהודי בלבד . בין המצדדים בגישה 11 יש יהודים וערבים המחזיקים בדעה שהזהות הלאומית של המדינה צריכה להיות פוליטית ולא אתנית . לעומתם , יש קבוצות ערבים משכילים המחזיקים בדעה שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כלל אזרחיה אשר תכיר באוטונומיה תרבותית של כל אחת מקבוצות הלאום : יהודים וערבים . " במסגרת האוטונומיה התרבותית , כל קבוצה לאומית תנהל , בין היתר , מערכת חינוך נפררת , ויהיו לה אמצעי תקשורת ציבוריים בשפת הלאום . המשותף לשתי קבוצות הלאום - שהן תהיינה כפופות לחוקי המרינה ולמערכת משפטית אחת , שתפעל על פי עקרונות השוויון המעוגנים בחוקי המדינה שהיא מדינת כלל אזרחיה ."' למגוון הדעות הקיימות בחברה הישראלית בדבר אופיה הרצוי של מדינת ישראל יש השפעה על המציאות הפוליטית במדינה . השפעה זו באה לידי ביטוי בשיח הציבורי ובקביעת סדר היום הציבורי בנושאים כמו שאלת יחסי דת ומדינה , יחסי ישראל והתפוצות ומעמדם של אזרחי המדינה הערבים והדרוזים . בנושאים אלה נדון בפרקים הבאים . עזמי בשארת ,"ש שאלת חמיעוט חפלסטיני בישראל", תיאורים וביקורת , מרס .1993 פרופי עזמי בשארח , מרצח באוניברסיטת ביר - זית ומשמש כחבר כנסת ( כנסת ח - 14 ו - 15 ) מטעם מפלגת בל"ד - " הברית הלאומית הדמוקרטית".
|
|