עמוד:27

זכאיות לעסוק בהם . ולחיזוק ההצהרה הזאת , נסמכנו נאמנה על חסותה של ההשגחה האלוהית , אנו ערבים זה לזה בחיינו , בקנייננו ובקדושת כבודנו . " תחזק אושת הבוית , משרד החינוך חתרבות והספורט , האגף לתכניות לימודים , מעלות .1983, " התקווה לא תמות " / שלמה אבינרי ' " לפעמים שומעים ערכים ישראלים ( ויש יהודים המצטרפים לטענה זו ) אומרים , שקשה להם לקבל את " התקווה " כהמנונם הלאומי , שאולי דגלה של המדינה וסמלה צריכים להיות אחרים , ושבסופו של דבר צריך גם חוק השבות להתבטל בשמם של ערכים אוניוורסליים - אם אכן תהיה המדינה ( בלשונם ) " מדינת כל אזרחיה". כאן צריך לומר דברים ברורים . בהחלט אפשר להבין את קשייו של ערבי ישראלי ( ואם הוא רוצה לקרוא לעצמו פלסטיני - ישראלי , זו כמובן זכותו ) להזדהות עם שורות כמו " נפש יהודי הומייה " או " עין לציון צופייה". אך המנונים אינם המכנה המשותף הנמוך ביותר של כלל האוכלוסייה , אלא ביטוי לזהות היסטורית , וברוב החברות הדמוקרטיות יש כאלה שאינם מסכימים לזהות זו . בארה"ב , שבה הפרדת הדת מהמדינה מעוגנת בחוקה , בכל זאת נחשבים חג המולד וחג הפסחא - חגים נוצריים לכל דבר - כחגים רשמיים לפי החוק . כדאי גם לזכור שחג המולד וחג הפסחא הם חגים רשמיים בכל מדינות אירופה , וכחלק מהדמוקרטיזציה הוכרזו שוב כחגים רשמיים במדינות הפוסט - קומוניסטיות . כל יהודי שחי בגולה מרגיש וראי שיש כאן קושי . כך גם בעניין הרגל . אפשר להבין את הקושי של ערבי ישראלי להזדהות עם דגל תכלת לבן עם מגן דוד . אבל גם בדגליהם של מדינות דמוקרטיות רבות מופיע הצלב : שווייץ ושווריה , דנמרק ונורווגיה , וכמובן , הצלב הכפול של אנגליה וסקוטלנד בדגל הבריטי . האם זה מונע מיהודי אזרח המדינות הללו להישבע אמונים לדגל ? כמובן , זה מקשה עליו , כי גם במדינה דמוקרטית קשה להיות מיעוט . ברמה סמלית זו , ערביי ישראל הם בחברה טובה . מכל מקום , אין שום נורמה דמוקרטית המחייבת לשנות את טיב סמליה של מדינת לאום . " שלמה אבינרי , הארו 20.10.1995, שלמה אבינרי , פרופ' למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר