מתוך:  > אביב חדש 6 > השכלה

עמוד:27

ה " השכלה " ברוסיה אף שמצבם הכלכלי של היהודים ברוסיה לא היה טוב מזה של אחיהם באוסטריה , היתה רמתם התרבותית גבוהה בהרבה , ביחוד בליטא , שהיתה אז חלק מרוסיה . כל עוד לא בקשה הממשלה לכף את ההשכלה עליהם , לא הסתיגו היהודים מהשכלה חלונית ולא התבדלו מרצון משאר תושבי הארץ . זמן רב לפני הופעתה של תנועת ה " השכלה " ברוסיה כבר נהרו תלמידי ישיבה רבים אל מרכזי הדעת באירופה , ומהם שכתבו חבורים על נושאים שונים בהולנדית , באנגלית , בצרפתית , בגרמנית ובלטינית , בנוסף על חבוריהם בעברית . הם העמידו מתוכם משוררים ומדקדקים , פילוסופים , פיסיקאים ומתמטיקאים . אחרים נהו אחרי מנדלסון והשתתפו ב " באור " וב " מאספים " . הגאון רבי אליהו מוילנה , מגדולי חכמי התלמוד במאה ה - 18 ומתנגד חריף לחסידות , סבר כי למוד המדעים החלוניים הכרחי להבנה מלאה של התלמוד , והוא המליץ על הרחבת החנוך הקים וכתב בעצמו חבורים באלגברה , באסטרונומיה , בגאומטריה ובדקדוק . בימי מלכותו של הצאר אלכסנדר ה - ו ( 1801 - 1825 ) , שהיה בעל דעות ליברליות , התעוררו בלב היהודים תקוות לשנוי ערכים ממשי ולשויון זכיות . יצא שמם של יהודים שהצליחו בבצוע עבודות בשרות הממשלה , ובשנת 1811 , כאשר נפתחו האוניברסיטאות של רוסיה בפני היהודים , התחילו צעירים רבים ללמד מקצועות חפשיים כרפואה ומשפטים , ומקצתם אף הגיעו להשגים נכבדים בתחומם . יהודי רוסיה , שלא כיהודי גרמניה , השתמשו גם בשפת היידיש כאמצעי להפצת ההשכלה . אולם בשנת 1817 חזר בו הצאר מכונותיו הטובות , ותקותם של היהודים התבדתה כשנוכחו כי הממשלה הרוסית מתכונת להפיץ בקרבם את הדת הנוצרית ולא את ערכי ההשכלה . הצעדים האכזריים שנקט ניקולי ה - 1 ( מלך בשנים 1825 - 1856 ) נגד היהודים , הסירו לגמרי את המסוה מעל מזמתם של השליטים . היהודים התיראו מפני ההשכלה והטילו חרם עליה . קריאת ספר חדש , אפלו בעברית , ולמוד התנ"ך עם ה " באור " נחשבו כצעד ראשון אל השמד . בתקופה מסימת נתאחדו החסידים ויריביהם " המתנגדים " בחזית מאחדת למלחמה באויב המשתף - ההשכלה . אף על פי כן הוקמו בתי - מדרש לרבנים , שהיו מוקדים להפצת ההשכלה , ומהם יצאו חכמים וסופרים . בספרו " תעודה בישראל " , שכנע יצחק בר לוינזון ( 1788 - 1860 ) יהודים רבים כי נתן לאחד את היהדות עם התרבות החדשה . מספרם של המשכילים גדל לא רק בערים כאודסה וורשה , שבהן היהודים באף במגע עם התרבות החלונית , אלא גם בערים אחרות , וההשכלה חדרה אפלי לישיבת וולוז'ין המפרסמת , מבצר למוד התלמוד . תקופת מלכותו של אלכסנדר ה - 2 ( 1856 - 1881 ) נחשבת לתור הזהב של ה " השכלה " ברוסיה . " הצאר המשחרר " בקש בלב שלם לשרר את מצבם של היהודים , והמשכילים נענף לו בנפש חפצה . יהודים רבים למדו רוסית , נדיבים יהודים הקימו ספריות , בתי - ספר ערב ובתי - ספר מקצועיים , פרסמו יצירות חשובות ועזרו למשכילים להרחיב את ידיעותיהם . משהתר ליהודים ליסד הוצאות ספרים , הופיעו ספרים וכתבי - עת קבועים בעברית וביידיש . זו היתה תקופה של פריחה לספרות העברית , וכמה מגדוליה היו ויצרו בה . עם זאת , גם בריסיה וגם בפולין , כבגרמניה , נתנה ההתבוללות את אותותיה , ומקצת המשכילים התרחקו מן היהדות ואף התנצרו . באותה עת הצטרפה יהודים רבים אל תנועות המחתרת ששאפו להנחיל השכלה לאכרים , שמחמת ענים לא יכלו לרכש אותה לעצמם , ולהפיל את שלטונו העריץ של הצאר . הדבר גרר רדיפות קשות של היהודים בימי אלכסנדר השלישי וניקולי ה - 2 , הצאר הריסי האחרון . הרדיפות הקשות פקחו את עיניהם של היהודים המשכילים בריסיה , שנואשו מן התקוה להדמות לעם שבתוכו ישבו ולזכות בשויון זכיות . י"ל פינסקר , בספרו " אוטואמנסיפציה " , נחום סוקולוב , ב " שנאת עולם לעם עולם " , עוררו את העם היהודי לשוב לתרבותו המקורית ולהכון לתקומתו כעם היושב בארצו . הם לא משכף ידם מן ה " השכלה " והוסיפה לטפחה , אך לא לשם טשטוש התחומים בין היהודים לבין הגויים , ולא במגמה לזכות בשויון , אלא להפך , לשם הדגשת הזהות היהודית . הם שאפף לרומם את הספרות העברית ולהפך את השפה העברית לשפה חיה , שפת הדבור וחיי המעשה . לשם השגת המטרות האלה שקד אליעזר בן יהודה על החיאת השפה העברית , לאו קנטור הוציא את העתון היומי הראשון פרק ראשון בספר תהילים בתרגומו לגרמנית של הפילוסוף משה מנדלסון , מראשי תנועת ה " השכלה " תרגום התורה לגרמנית עזר להחדרת ערכי ה " השכלה " בקרב היהודים , שעד אז השתמשו בעיקר בלשון היידיש .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר