חברה קדישא

עמוד:189

בעבר פעלה החברה קדישא בעזרת כספי תרומות של הקהלה וכספי משפחות הנפטרים ששלמו את הוצאות הקבורה . בישראל זהו גוף צבורי , שחבריו מקבלים שכר מן הרשיות , והוצאות הקבורה מממנות על ידי הבטוח הלאמי וקרובי הנפטרים . אבלות בטוח לאמי קבורה קהלה יהודית חברון עיר עתיקה מאוד בדרום רכס הרי יהודה , כ - 36 קילומטר מדרום לירושלים . בתנ"ך נקראת חברון גם " קרית ארבע " . מימי מלחמת העצמאות , ב - 1948 , ועד מלחמת ששת הימים , ביוני 1967 , היא היתה בידי ממלכת ירדן . מספר תושביה כ - 120,000 . מקומה של חברון על קו פרשת המים העובר בהר , על הדרך המקשרת בין ירושלים לבאר שבע , הקנה לה חשיבות בעבר ובהווה . העיר היא מרכזו הכלכלי של אזור , שבו מצויים הרבה כפרים גדולים , שתושביהם מסלמים . סביבתה פוריה מאוד וענבי חברון מפרסמים בטיבם . העיר ידועה גם בזכות תעשית הזכוכית שבה . בשנת 1948 , בתם שלטון המנדט הבריטי בארץ , היו בחברון כ - 25,000 נפש . לאחר קום מדינת ישראל גדלה אכלוסיתה , עקב בואם של פליטים רבים אליה . שמה הערבי של העיר הוא " אלח'ליל " , שפרושו בערבית " הידיד " . זהו כנויו של אברהם אבינו , הקבור ב " מערת המכפלה " שבעיר . תולדות העיר חברון היתה עיר כנענית חשובה עוד בימים קדומים מאוד . בספר במדבר , יג כב ) נאמר כי " חברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים " , ובספר בראשית מספר כי " הענקים " ישבו בה , וכן שאברהם אבינו ישב באלוני ממרא שליד חברון ( קצת צפונה לחברון של ימינו ) . אחרי מות שרה אשתו קנה אברהם מעפרון החתי , אחד מנכבדי העיר , את " מערת המכפלה " וחלקת האדמה שסביבה . במערה זו נקברו , לפי המסרת היהודית , הנוצרית והמסלמית , אברהם ושרה , יצחק ורבקה , יעקב ולאה , וגם אדם וחוה . לכי המסרת המסלמית קבור גם יוסף במערת המכפלה , כיום המערה היא במרכז העיר , ומסגד בנוי מעליה . בימי כבוש הארץ היה מלך חברון אחד המלכים שהביס יהושע בן נון . חברון נפלה בגורלו של שבט יהודה , ונתנה נחלה לכלב בן יפנה . היא היתה עיר של לויים ושמשה כעיר מקלט בדרום הארץ . דוד נמשח בחברון למלך על שבט יהודה , ומלך בה שבע שנים וחצי , עד שכבש את ירושלים . בימי גלות בבל ובראשית ימי הבית השני , שלטו האדומים בחברון . החשמונאים הוציאו אותה מידיהם וישבו אותה ביהודים . הורדוס המלך הקים את החומה המפארת סביב מערת המכפלה , הקימת עד היום . בימי המרד היהודי הגדול נגד הרומאים , התבצר שמעון בר גיורא בחברון עד שנכבשה על ידי הרומאים , בתקופת השלטון הרומאי היתה חברון עיר קטנה . הצלבנים שכבשו את העיר בשנת 1100 , קראו לעיר " סנט אברהם " ( " אברהם הקדוש " ) . הם הרסו את בית - הכנסת שליד מערת המכפלה , הפכו את המסגד שעליה לכנסיה , וגרשו את היהודים מן העיר . בשנת 1187 כבש המצביא המסלמי צלאח אלדין , את חברון . וכעבר שנים אחדות הוציא אותה מלך אנגליה , ריצ'רד לב - הארי , מידיו . אחר כך חזרה העיר לידי המסלמים . הישוב היהודי שבעיר הדלדל , ורק במאה ה - 16 התחיל שוב לגדל , חברון בעת החדשה במאות השנים האחרונות נחשבה חברון לאחת מארבע " ערי הקדש " ( ירושלים , חברון , טבריה וצפת ) של ארץ - ישראל . היהודים חיו בה בגטו . בשנת 1890 ישבו בה כ - 1,500 יהודים , והיו בה חמשה בתי - כנסת , ישיבות ובתי - מדרש . בשנת 1925 העברה לחברון הישיבה הגדולה של סלובודקה ( פרור של קובנה שבליטא ) . במארעות תרפ"ט ( 1929 ) הרגו הערבים באכזריות רבה 59 מיהודי חברון , שמספרם היה אז כ - 700 נפש . היהודים הנותרים ברחו מן העיר . ב - 1931 חזרו שלושים משפחות לחברון , אך שוב יצאו ממנה בראשית המארעות שחוללו הערבים ב - 1936 . מאז היתה העיר ריקה מיהודים , עד שחדש בה הישוב היהודי לאחר מלחמת ששת הימים . התישבותם של קמץ יהודים בלב חברון הערבית עוררה מחלקת בצבור הישראלי , בעקר עקב ההתגריות והפגועים שבצעו שני הצדדים . היו שראו בהם אבן נגף לשלום , והיו שחזקו את ידיהם בשמירתם על מאחז בחברון , עיר האבות . בהסכמי השלום שנקבעו עם הכלשתינים נמנתה חברון עם הערים בגדה המערבית , הזכאיות לאוטונומיה , וב - 1997 נמסרה השליטה על מרבית שטחי העיר לפלשתינים . האזורים בחברון שבהם מתגוררים יהודים , וכן אזור מערת המכפלה , נמצאים בשליטת ישראל , כחות צה"ל נמצאים בעיר דרך קבע בגלל המתיחות השוררת בין האכלוסיה הערבית ליהודים החיים בה , שהחרפה במיחד לאחר הריגת עשרות ערבים שהתפללו במערת המכפלה בידי יהודי בשנת 1994 . קרית ארבע בערב פסח תשכ"ח ( 1968 ) התישבה קבוצה של מתנחלים בצפון - מערב העיר . הממשל הצבאי הישראלי בנה להם כמה בניני מגורים , ומספר המתישבים הלך וגדל . הם התפרנסו מראה חלק מן העיר חברון , מערת המכפלה ( מימין ) וקריית ארבע ( משמאל ) בראשית שנות השבעים .

קודם  |  הבא