זמביה

עמוד:164

שמצפינים , עד שהיא מגיעה ל - 1,200 מילימטרים בצפון . הצמחיה ברבה מסוגת כצמחית ערבה - שטחי עשב ויער . בזמביה יש הרבה חיות בר ( אריות , נמרים , פילים , סוסי - יאור ואנטילופות ) , והממשלה שומרת עליהן בפרקים מיחדים . התושבים והכלכלה רב התושבים אפריקנים מקבוצת שבטי בנטו , הדוברים לשונות בנטו . מספר האירופים כ - 70,000 , רבם בריטים ; בזמביה מצוי אחד הרכוזים הגדולים של אכלוסיה אירופית באפריקה . יש בה גם מעוט אסיני של כ - 5,000 1 בני אדם . כשלושה רבעים מן התושבים נוצרים , היתר , וכן מקצת הנוצרים , מאמינים בדתות טבע . מחצית התושבים יושבים בערים , ובראשן הבירה לוסקה בדרום , שבה קרוב למיליון תושבים . מלבדה יש שתי ערים של כ - 400,000 תושבים כל אחת . זמביה מצויה בעצומו של תהליך עיור : תושבי הכפרים עוברים לעירות , ומן העירות לערים הגדולות . בסיס כלכלתה של זמביה הוא אזור הנחשת העשיר בצפון , לארך גבולה עם זאיר . זמביה היא מן המדינות המובילות בעולם בהפקת הנחשת ויצואה ; הנחשת היא 90 אחוזים מכלל היצוא שלה . רב הנחשת מיצאת במסלת הברזל " טן - זם " , המחברת את רצועת הנחשת עם הנמל של דאר אלסלאם , בירת טנזניה . מסלה זו , הקרויה כך על - שם אותיותיהן הראשונות של שתי המדינות , נסללה בידי מהנדסים סינים ובממון של סין בשנות ה - 70 , כאשר שתי המדינות קימו קשרים הדוקים עם סין הקומוניסטית . כמו כן מפיקה זמביה קובלט ואבץ . הזכיונות על המכרות , שהיו מאז 1890 בידי " החברה הבריטית לאפריקה הדרומית " , העברו ב - 1964 לידי ממשלת זמביה . המכרות והתעשיה , שעדין אינה מפתחת , מעסיקים רק שעור קטן של העובדים . כ - 70 אחוזים מן התושבים עוסקים בחקלאות . רב הגדולים מיעדים לתצרכת הפנימית . רק הטבק והכתנה מיעדים ליצוא . ירידת מחירי הנחשת בשוק העולמי בשנות ה - 90 של המאה ה - 20 פגעה מאוד בכלכלתה של זמביה . היסטוריה בשנת 740 לספירה הופיעו מתישבים ערבים באזור שבו שוכנת היום זמביה . סמוך לשנת 1500 הגיעו לאזור שבטי בנטו , ובעקבותיהם באו גם סוחרי עבדים . אחת מפעלותיו העקריות של ליוינגסטון , שחקר את האזור הזה , היתה מלחמה בסוחרי העבדים . ססיל רודז , מבוני הקיסרות הבריטית באפריקה , קבל ב - 1889 זכיונות לפתוח האזור , וכעבר זמן שגר אליו מתישבים . " החברה הבריטית לאפריקה הדרומית " שיסד שלטה באזור עד שנת 1924 , ואז העברה השליטה לידי ממשלת בריטניה . זמביה היתה למושבה ששמה רודזיה הצפונית , להבדילה מרודזיה הדרומית , היא זימבבוה של היום . בשנים 1953 - 1964 היתה רודזיה הצפונית חברה בפדרציה עם רודזיה הדרומית וניסלנד . באוקטובר 1964 התפרקה הפדרציה ורודזיה הצפונית היתה למדינה עצמאית , במסגרת חבר העמים הבריטי , ושמה זמביה . נשיאה הראשון של זמביה היה קנת קאונדה - אחד המנהיגים הותיקים באפריקה , שהחזיק במשרה זו ברציפות מאז קבלת העצמאות ועד 1991 . ב - 1973 , בשל החשש שמא תתפרק זמביה לנחלות של שבטים שונים , יזם קאונדה שנוי בחקה , שהתיר את קיומה של מפלגה אחת בלבד , " מפלגת האחדות הלאמית " , ונתן בידיו סמכיות כמעט בלתי מגבלות . ב - 1990 , עקב מתחים פנימיים , מצב כלכלי קשה והנהגת דמוקרטיה בכמה ממדינות אפריקה , נחקק בזמביה חק בדבר עריכת בחירות חפשיות . בבחירות הראשונות לפי מתכנת זו , ב - 1991 , הובס המדינאי הותיק , וקאונדה פרש . פרישה זו של אחד " האבות המיסדים " של המדינה באפן דמוקרטי היתה מעשה יוצא דפן באפריקה , הלמודה מנהיגים דיקטטוריים הממאנים להניח מידיהם את רסן השלטון . הנשיא הנבחר פרדריק צ'ילובה , המכהן בתפקידו גם בראשית המאה ה - 21 , דוגל במדיניות של הפרטת אוצרות המדינה כדי לבסס את כלכלתה . זמביה מקימת יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל , ונשיאה בקר בארץ בשנת 1998 . בנטו ויקטוריה , מפלים זמבזי חבר העמים הבריטי ליוינגסטון , דיויד קו המשוה כפר דייגים בזמביה . רבים מתושבי זמביה מתפרנסים מדיג ומציד וכן מחקלאות נודדת . בשיטה זו מנצלים בני הכפר את האדמה עד תום ואחר נודדים לשטח אדמה אחר , וחוזר חלילה .

קודם  |  הבא