זכיות הילד

עמוד:159

הצהרת זכיות הילד בישראל המועצה הלאמית לשלום הילד בישראל פרסמה את ההצהרה הבאה : כל ילדה וילד בישראל זכאים להנות מהזכיות המפרטות בהצהרה זו - ללא יוצא מהכלל , וללא כל הבדל של גיל , מין , גזע , אמונה , דת , מוצא , מצב בריאותי , שכלי , נפשי , או כל טעם אחר . 1 . לכל ילד הזכות להתפתחות גופנית ונפשית - בבטחון , בשלום , בבריאות , בשויון , בכבוד ובחפש . 2 . לכל ילד הזכות לחיי משפחה - ולקבלת הזנה , דיור נאות , הגנה , אהבה והבנה . נ . לכל ילד הזכות לזהות - ולקבלת שם ונתינות . 4 . לכל ילד הזכות לחנוך - להגשמה עצמית , להזדמנות שוה , ולמצוי יכלתו וכשרונותיו . 5 . לכל ילד הזכות לפרטיות - לסודיות ולהגנה על רכושו . 6 . לכל ילד הזכות למניעת נצול - הזנחה , השפלה והתאכזרות . 7 . לכל ילד הזכות להתחשבות משפטית - ולהגנה מיחדת ורגישה של מערכות החק . 8 . לכל ילד הזכות להשתלבות בחברה - ולשויון , ללא אפליה מכל סוג שהוא . 9 . לכל ילד הזכות להבעה עצמית - בדעה , ברגשות ובחויה . סו . לכל ילד הזכות להצלה - ולקדימות בטפול בזמן מחלה , אסון , או מצב חרום . בין מדינות שונות ) המשקפת את ההכרה העולמית בזכיות הילד . מדינת ישראל אשררה את האמנה , ובכך הסכימה לה , בשנת 1991 . כיום מכין משרד המשפטים הצעת חק המבססת על אמנה זו , והמיעדת לחזק את ההכרה בזכיות הילד . אפוטרופוס זכיות האדם זכות לפרטיות חק למוד חובה " זכר לחרבן " כנוי לתקנות ולמנהגים שתקנו רבנים כדי לזכר ולהזכיר את חרבן בית - המקדש הראשון והשני . עם ישראל רואה בחרבן בית - המקדש ובתוצאותיו אסון ששנה לחלוטין את מצבו וגורלו . כדי לא להשכיח את המארע המרכזי הזה מדי יום , ואף בשעת שמחה , תקנו רבנים תקנות ומנהגים שונים . התקנה הידועה ביותר היא להשאיר " זכר לחרבן " פנה בלתי מטיחת , מסידת או צבועה באחד מקירות הבית . תקנה אחרת מורה לחתן לשבר כוס בשעת החפה . בחוגי החרדים נהוג לשים גם אפר על ראש החתן , וכן הנהיגו הגבלות על הנגינה . גם רב התעניות ( הצומות ) הנהוגות בלוח העברי הן זכר לחרבן שני בתי - המקדש , ביניתם תשעה באב , עשרה בטבת , י"ז בתמוז וכן צום גדליה ביום ג בתשרי . בית - הנוקדש צום ותענית תשעה באב זכרון תכונה של המח המאפשרת לאדם לאגר ולשמר את התמונות והרשמים שקלט בחושיו ואת הדברים שלמד או חוה . בלי זכרון לא היינו יכולים ללמד דבר ולצבר נסיון וידע מחויות העבר . מקבל לחלק את הזכרון לשני סוגים : זכרון לטוח קצר וזכרון לטוח ארך . בזכרון לטוח קצר הפרטים נאגרים במח ואפשר לשלף אותם במהירות ולהשתמש בהם רק זמן קצר לאחר שנקלטו על ידי החושים , לדגמה , כאשר קוראים באזנינו רשימה של מספרים , סביר להניח שנוכל לחזר עליהם באותו רגע , אבל כעבר שעה אחת כבר לא נזכר אותם . בזכרון לטוח ארך - הפרטים נאגרים ימים , חדשים ואף שנים , ונתנים לשליפה בעת הצרך . תהליך הזכירה יש חוקרים הטוענים , שבתהליך הזכירה כל הפרטים נאגרים תחלה בזכרון לטוח קצר וחלקם עוברים עבוד נוסף ונאגרים בזכרון לטוח ארך , כפי שנתן לראות בדגם הבא : הגרויים נקלטים בחושים : אנחנו רואים תמונות , שומעים צלילים , מריחים ריחות , נוגעים וחשים בדברים וטועמים טעמים שונים . לכן אנחנו זוכרים דברים בתור חויות חושיות . לכל אחד יש נטיה לזכר טוב יותר רשמים הנקלטים בחוש מסים . לאחד יש זכרון שמיעתי , לאחר זכרון חזותי , ויש הזוכר יותר לפי ריחות או טעמים . גם בתוך כל סוג יש הבדלים בין בני אדם : יש הזוכר טוב יותר מראות או פנים , והאחר - מספרים . יש הזוכר פרטי פרטים ויש הזוכר רק דברים עקריים . כשר הזכירה תלוי גם בגיל , במצב הגוף - עיפות ומחלות - בשקט הנפשי , במדת ההתענינות ובגורמים נוספים . אפשר לפתח ולחזק את הזכרון על ידי תרגול ושנון . מחקרים פסיכולוגיים העלו כמה וכמה חקים לפעילותו של הזכרון . למשל , חמר הנלמד מתוך נכונות ורצון , נחרט טוב יותר בזכרון ; קביעת מרוח זמן בין החזרות מיעלת את הזכירה ; למידה של חליות שלמות עדיפה על למידת קטעים זעירים ; למידה נוספת לאחר שעבר זמן מחזקת את זכירת החמר יותר מאשר למידה נוספת מיד לאחר לימוד החמר ; ככל שהחמר בר - משמעות ומארגן יותר , גדלים הסכויים שהלומד יזכר אותו ; לאחר למידה רבה דרושה הפסקה לשם עכול החמר הנלמד . אנו נזכרים בדברים על ידי הזכרות באמצעות שחזור , זהוי , אסוציאציה ( קשור מהיר בין דברים ) . כאשר שואלים ילד פריטים נכנסים לזיכרון לטווח ארוך דרך הזיכרון לטווח קצר . פריט יעבור לזיכרון לטווח ארוך רק אם ישונן . אם לא יתקיים שינון , יתפוס פריט אחר את מקומו בזיכרון לטווח קצר - והוא יעלם מן הזיכרון .

קודם  |  הבא