זכות לפרטיות

עמוד:156

זכות לפרטיות הזכות לפרטיות , במובנה הרחב , היא זכותו של כל אדם לנהל את חייו כרצונו , ללא התערבות מבחוץ , אך בכפוף לאסורים שונים שנקבעו בחקים . במובן צר יותר , משמעות הזכות לפרטיות היא זכותו של כל אדם לנהל את עניניו מבלי שינתן להם פמבי , ומבלי להחשף לעיניו של איש . הזכות לפרטיות היא אחת מזכיות האדם המרכזיות . החק בישראל קובע כי פגיעה בפרטיות היא , בין השאר , בלוש או מעקב אחרי אדם בדרך שעלולה להטריד אותו , האזנה אסורה , העתקת מכתבים פרטיים או חמר אחר שלא נועד לפרסום , ופרסום ידיעות הנוגעות לצנעת חייו האישיים של אדם . פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו היא מעשה אסור . הפוגע בפרטיות עובר עברה ועלול להשלח למאסר , ובנוסף לכך הוא עלול להיות מחיב לפצות את האדם שפרטיותו נפגעה . הנאשמים בהפרת פרטיות מרבים להשתמש להגנתם בטענה , כי לדברים שפרסמו יש ענין לצבור . למשל , לצבור יש ענין לקבל מידע על חייהם הפרטיים של מנהיגיו , אם הדבר נוגע ומשפיע על הדרך שבה הם ממלאים את תפקידיהם . ואכן , זכותם של אנשי צבור לפרטיות מצמצמת יותר . פרטיות בעדן המחשבים ההתפתחיות הטכנולוגיות בשנים האחרונות יצרו אפשריות נוחות לאסף ולאגר בעזרת מחשבים פרטים אישיים רבים על אישיותו של אדם , מצב בריאותו , מצבו הכלכלי וכדומה . אספים כאלה נקראים מאגרי מידע ממחשבים . כדי למנע פגיעה בפרטיותם של בני אדם , החק בישראל מפקח על רשום כל מאגרי המידע הממוחשבים המתנהלים בארץ . החק גם מחיב לאפשר לכל אדם , שיש במאגר מידע כלשהו פרטים הנוגעים אליו , לעין באותו מידע . אם האדם מצא כי יש טעיות במידע הנוגע אליו , הוא רשאי לתבע ממנהל מאגר המידע הממחשב שיתקן את הטעיות . זכיות האדם זכות , משה בן מרדכי מקבל ומשורר . היה רב בונציה ובמנטווה שבאיטליה . כתב ספרי הלכה וקבלה וחבר את המחזות הראשונים בספרות העברית . חי בעתים 1620 - 1697 . זכות ( או זכות ) משה בן מרדכי ( בקצור רמ"ז - רבי מקמה זכותא ) נולד באמסטרדם למשפחת א וסים . בתחלה ישר בונציה , עיר מגורי אחיו נחמיה , והיה תלמידו ( מל רבי שאול מורטירה וחבר ללמודים של הפילוסוף ברוך שפינוזה . מנעוריו נהה אחרי תורת המסתורין , ומספר עליו שצם ארבעים יום בתקוה'מיעלה בידו לשכח את הלטעית שלמד , כיון שהיה סבור כי אין לה ( מלים בינה ובין אמתותיה של הקבלה . אחרי שלמד בבית - המדרש באמסטרדם , עבר לפ לין ללמד בישיבה כדי להרחיב ידיעותיו בתלמוד . משנת 1645 עד קיץ 1673 יסב בו ציה תממש'מם כרב וחבר ה"" ישיבה הגדולה " . מ - 1673 היה רב במנטווה ומת ( מם . זכות התמסר ללמודי הקבלה והתקרב למקב ים שבאו לאיטליה מצפת ומירושלים . הוא התנגד בחריפות לתנועת השבתאות . זכות חבר את שני המחזות הראשונים בספרות העברית : " יסוד עולם " ( על אברהם מנפץ הפסלים ) ו " תפתה ערוך " ( על חבוטי הקבר והגיהנום ) , על פי דנטה . 24 פיוטים שלו נכללו במחזורים , וכן כתב ( מאלות ותשובות בעניני הלכה , אגרות בעניני קבלה , פרוש למשנה ופרוש לתלמוד הירושלמי אנוסים דנטה אליגירי קבלה שבתי צבי שו"ת שפינוזה , ברוך זכותא , אברהם בן שמואל אסטרונום , מתמטיקאי והיסטוריון יהודי ספרדי האצטרולב , מכשיר נווט ששכלל , והלוחות האסטרונומיים שהכין , שמשו את הגלאים וסקו דה גמה וכריסטופר קולומבוס . חי בשנים 1450 - 1515 בערך . אברהם בן שמואל זכותא נולד בסלמנקה שבספרד . הוא התפרסם מאוד כאסטרונום ומנה לפרופסור , תחלה בעיר הלדתו ואחר באוניברסיטה ( מל סרגוסה . חבורו החשוב ביותר באסטרונומיה , " החבור הגדול " , נכתב בעברית ותרגם לספרדית וללטינית . לאחר גרוש היהודים מספרד ב - 1492 , התישב זכותא בליסבון שבפורטוגל , ונתמנה בה לאסטרונום החצר ולהיסטוריוגרף ( רושם ההיסטוריה ) של המלך חואן ה - 2 . הוא הוסיף לשמש בתפקידו זה גם בימי המלך מנואל , ותמך בתכניתו של וסקו דה גמה לצאת למסע גלף , כדי למצא את דרך הים להודו . משתתפי המסע צידו באצטרולבים ( מכשירי נווט ) מן הסוג שזכותא שכלל זמן קצר לפני כן . הוא היה הראשון שעשה כלי זה מנחשת במקום מעץ . זכותא אף הדריך את ספניו של דה גמה כיצד להשתמש בלוחות האסטרתומיים שלו , שהיו המדיקים ביותר בימיו וגם קולומבוס השתמש בהם במסעותיה אולם כל שרותיו אלה לא עמדו לו כשהחל מנואל , מלך פורטוגל , לרדף את היהודים בה ( מפעתם ( מל פרדענד ואיזבל שליטי ספרד . ב - 1497 נאלצו אברהם זכותא ובנו שמואל , לצאת גם מפורטוגל . לאחר מסע רב הרפתקאות , שבמהלכו נפל בשבי פעמים , הוא הייע לתוניס וישב בה עד שפלשו אליה הספרדים . מתוניס ברח לטורקיה וממנה לדמשק שבסוריה , ובה ישב עד יום מותו . בתוניס הוא כתב את " ספר היחסין " , היסטוריה של העם היהודי מבריאת העולם עד שנת 1500 . אף שחבורו מלא באי - דיוקים ומקורותיו אינם מהימנים , ערכו רב להכרת הספרות ההיסטורית היהודית באותה עת . גרוש ספרד דה גמה , וסקו פרדיננד ואיזבל קולומבוס , כריסטופר זכיות האדם זכיות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם . מטרתן של זכיות אלה להבטיח את חייו , כבודו וחרותו של האדם . ההכרה בזכיות האדם וההגנה עליהן הן מעקרונות היסוד של כל מדינה דמוקרטית . זכיות האדם העקריות הן : הזכות לחיים , הזכות לשויון , חפש בטוי , חפש דת ואמונה , חפש התארגנות והתאגדות ,

קודם  |  הבא