זאיר - קונגו

עמוד:129

שהטיל עליו להכשיר את הדרך להפיכת קונגו לנחלתו הפרטית של המלך . בשנת 1885 הכירו מעצמות אירופה בבעלותו הפרטית של לאופולד על נחלה עצומה זו . המלך נתן זכיונות לחברות פרטיות לפתח את הארץ . הגדולה שבהן היתה חברת מכרות בלגית שפתחה את חבל קטנגה ( היום - חבל שבה ) , העשיר במחצבים בדרכים אכזריות ועוררה עליה בקרת רבה במדינות אחרות . בשנת 1908 נאלץ המלך לותר על בעלותו הפרטית על קונגו , והיא היתה למושבה בלגית . הבלגים סללו מסלות ברזל רבות לשם העברת תפוקת המכרות והחקלאות אל הנמלים . הם הכשירו את האפריקנים לעבודה בתעשיה וגם פעלו לפתוחה של רשת חנוך . לעמת זאת , דכאו כל נסיון של תושבי האזור להגיע לעצמאות ולנהל את עניניהם בעצמם . המושבה היתה למדינה עצמאית בשנת 1960 , השנה שבה זכו לעצמאות עוד הרבה מושבות אירופיות באפריקה , ובהן השכנה מצפון , שאף היא נקראה קונגו . כדי למנע בלבול כנתה האחת " קונגו הבלגית לשעבר " והאחרת " קונגו הצרפתית לשעבר " , ולאחר זמן הן כנו על - שם בירותיהן : " קונגו לאופולדויל " ( שמה הקודם של קינשסה ) ו " קונגו ברזויל " . מיד עם קבלת העצמאות התגלו בזאיר ( שאז נקראה עדין קונגו ) נגודים קשים בין העמים השונים שאכלסו אותה . מקצתם שאפו לאוטונומיה ( עצמאות ) במדה זו או אחרת , על חשבון כחו של השלטון המרכזי , ואלו חוגים מסימים בשלטון , בהנהגת ראש הממשלה הראשון , פטריס לומומבה , דגלו בשלטון רכוזי . חבל קטנגה העשיר במחצבים הרחיק לכת : מנהיגו מואיז צ'ומבה הכריז על פרישת החבל מן המדינה . עקב כך פרצה מלחמת אזרחים בין צבאו ובין שכירי חרב אירופים , לבין הצבא המרכזי , שסר למרותו של ראש הממשלה פטריס לומומבה . במלחמת האזרחים בחשו גם חברות מכרות בלגיות , שבבעלותן היו מכרות הנחשת בחבל קטנגה , וכן התערב צבא מטעם האו"ם , לפי בקשתו של לומומבה . ב - 1963 נאלץ צ'ומבה לבטל את פרישת החבל , וקונגו אחדה למדינה אחת . במלחמה זו נרצחו הן לומומבה והן מזכיר האו"ם אז , דג המרשלד השודי , שבא לסיור אצל כחותיו . בנובמבר 1965 תפס את השלטון מפקד הצבא , הגנרל ז'וזף מובוטו , והנהיג שלטון יחיד . במרס 1966 הוא שלל מן הפרלמנט אוו כל סמכיות החקיקה . אחר כך הסב שמות אירופיים של ערים חשובות לשמות אפריקניים ; לאופולדויל ( " עירו של לאופולד " ) היתה לקינשסה . ב - 1971 הוסב שם המדינה לזאיר , כשמו החדש של הנהר קונגו . הנשיא גם הסב את שמו שלו למובוטו סטה סקו . בשנות ה - 80 הגביר מובוטו את שלטון היחיד שלו וטפח פלחן אישיות . ב - 1983 הכריז כי מעתה ועד עולם תהיה בזאיר מפלגה אחת ויחידה , התנועה העממית של המהפכה . הוא גם מנה עצמו לעוד ועוד משרות ורדף באכזריות את כל יריביו . על רקע זה הסתכסך עם בלגיה , שחוגים רחבים בה עדין גלו ענין בנעשה במושבתם לשעבר . הבלגים אימו להפסיק את הסיוע הכלכלי לזאיר , ובעקבות לחץ זה ולחצים פנימיים הוקמה ב - 1991 ממשלה חדשה בהנהגת איש מן האופוזיציה . אך מובוטו הדיח אותו ממשרתו , והמאבק בינו לבין רב המנהיגים האחרים בארצו נמשך בכל עזו גם באמצע שנות ה - 90 . את המרד בשלטונו המשחת של מובוטו הנהיג יריבו הותיק לורן קבילה בעת שמובוטו שהה באירופה ב - 1996 לצרך טפול רפואי . מובוטו חזר לזאיר במרס 1997 ונסה להדבר עם קבילה , אך נאלץ להמלט מארצו . הוא מו ! ברבאט שבמרוקו ב - 7 בספטמבר . קבילה , שהיה לנשיא ולראש ממשלה , החזיר לזאיר את שמה הקודם - קונגו . אלברט , ימה בלגיה - היסטוריה בנטו בקע סורי - אפריקני ליוינגסטון , דיויד סטנלי , הנרי מורטון פיגמאים קו המשוה קונגו קינשסה זבו בקר בית בעל דבשת , הנפוץ באפריקה ובאסיה ובעקר בהודו . בהודו נחשבים זנים מסימים של זבו , בדרך כלל הלבנים , למקדשים ומתירים להם לשוטט חפשי בכפרים ובערים . זבו טובל בנהר בהודו , שבה הוא נחשב לבעל - חיים מקודש . הזבו החזק , הכבד ניכר בדבשת שלו . מובוטו ססה סקו , שליט זאיר , הנהיג בארצו משטר מושחת . בעוד כלכלת המדינה מתדרדרת בשל ניהול כושל והזנחה , הוא עצמו צבר לו עושר עצום , מן הגדולים בעולם .

קודם  |  הבא