ויקינגים

עמוד:83

ליצירות אמנות רבות , וגבוריהם ( כגון תור ואודין ) הנצחו באופרות , בשירה , בספרות ובמוסיקה של עמי הצפון . אודין ויקרא , ספר השלישי מבין חמשת ספרי התורה . שמו נתן לו על פי המלה הפותחת אותו . נקרא גם " תורת כוהנים " , ורבו ככלו מתרכז בחקים ובסדרי עבודת הכוהנים בבית המקדש . הרעיון המרכזי בספר ויקרא הוא שעם ישראל חיב להכיר את החקים והמצוות שהטיל עליו האלוהים , כדי שיוכל לקים אותם מדי יום ביומו . חקים אלה אינם בתחום המוסר בלבד , המסדירים את היחסים בין איש לרעהו , אלא גם בתחום מנהגי הדת . לכן מפרטים בספר דיני הקרבנות ודיני הטמאה והטהרה , ומדגשת חשיבותם של הכוהנים בשמירת קדשתו של עם ישראל . קימים חלוקי דעות בין חוקרי המקרא לגבי זמן כתיבתו של ספר ויקרא . יש חוקרים הטוענים , כי הספר מרכב משני כתבים שנכתבו בתקופות שונות . חלק אחד שמקורו כוהני והוא מאחר יותר , כולל את הפרקים א - טז . החלק הקדום יותר כולל את הפרקים יז - כו ומכנה " ספר הקדשה " . ויש הטוענים כי הספר הוא אסף של חקים ממקורות וממסורות שונים , שהתגבשו במהלך התקופות . מבנה וסגנון פרט לשני ספורים , הבאים גם הם להדגים שני חקים , כולל ספר ויקרא חקים בלבד , והוא המשך לחקים שנתן ה'למשה במעמד הר סיני , המפרטים בספר שמות . הספור על נדב ואביהוא , בני אהרן , שהקריבו אש זרה ומתו בחטאם נועד להוכיח את חשיבותה של עבודת ה'( ויקרא י א - ז ) ואת ההקפדה שמקפיד ה'דוקא עם הכוהנים . ספורו של האיש שקלל את האלוהים ( ויקרא כד י - כג ) משמש כהקדמה לחק " איש איש כי יקלל אלוהיו ונשא חטאו ... רגום ירגמו בו כל העדה " . מבנה הספר נקבע על ידי סוגי החקים וההוראות הנתנים בו . הוא כולל שנים - עשר חלקים המציגים חקים המיעדים רק לכוהנים וחקים החלים על העם כלו , דינים שנועדו לזמנם בלבד ודינים לעולמי עד . פרקים א - ז עוסקים בסוגי הקרבנות השונים שיש להביא לבית - המקדש , ביניהם קרבנות עולה , מנחה , שלמים , חטאת ואשם . בחלק זה מפרטות גם הדרכים שבהן יש להקריב את הקרבנות האלה . פרקים ח - י מתארים את הטקסים שיש לקים לפני שאהרן - הכוהן הגדול - ובניו מתחילים למלא הלכה למעשה את תפקידיהם . פרקים יא - טז מפרטים את דיני הטמאה והטהרה . כדי שבני ישראל יהיו קדושים וטהורים עליהם להמנע מאכילת בעלי - חיים לא כשרים , לא לבוא במגע עם בני אדם טמאים , כמו יולדת ומצרע . בחלק זה מתברר תפקידם החשוב של הכוהנים , היודעים להבחין בין סוגי הטמאה ולהורות מה צריך לעשות כדי שזו לא תתפשט הלאה . פרק יז מביא את החק המחיב לשחט בהמה , הנמנית עם הבהמות המעלות כקרבן , בפתח אהל מועד בלבד . כמו כן נתנות אזהרות מפני אכילת דם , נבלות וטרפות . פרק יח דן בדרכי התנהגות בתחום חיי המין של בני האדם . האסור המרכזי היא על גליי עריות - קיום יחסי מין בין בני המשפחה - בין הורים לילדיהם יבין אחים ואחיות . פרקים יט - כ מפרט קבוצת דינים העוסקים ביחסים שבין בני האדם בתוך המשפחה , עם מכרים וקרובים ועם החברה בכלל . פרקים כא - כב מביאים דינים שונים הקשורים בכוהנים , ואשר נועדו לשמר על קדשתם וטהרתם . יש כוהנים , כמו בעלי מום למשל , שנאסר עליהם לשרת בבית - המקדש . על הכוהנים כלם נאסר להנשא לאלמנה , לגרושה , ולחללה זונה . פרק כג עוסק בחקים הקשורים בחגים היהודיים המרכזיים , ביניהם פסח , שבועות , סכות ויום הכפורים . פרק זה הוא היחיד בתורה המצין תאריכים מדיקים שבהם יש לחג את החגים , ומפרט את הקרבנות והמנהגים המיחדים לכל חג . פרק כד כולל קבוצת חקים , שאין להם מכנה משתף ברור . יש חקים הדנים בנר התמיד ובלחם הפנים , ברצח ובגרימת מום , באסור לקלל את ה'ועוד . פרק כה מביא את דיני שנת השמטה והיובל , הנשך והרבית . בשנת השמטה - השנה השביעית - אסור לעבד את האדמה ולאכל את הפרות והיבולים שהיא נותנת . בשנת היובל - השנה החמשים , לאחר שבע שנות שמטה - יוצאים העבדים העברים לחפשי בעמוד ממול : דמויותיהם של לוחמים ויקינגים חמושים במגינים ובחניתות , בספינה ומחוצה לה , חקוקות בסלע שנחשף בגוטלנד . ספר ויקרא , רובו בכולו , עוסק בדינים , ביניהם דיני הקורבנות שיש להעלות בבית - המקדש . בתמונה - מעמד הקרבת הקורבן בבית - המקדש באיור לכתב - יד של התנ"ך מהמאה ה - 13 .

קודם  |  הבא