וילסון, תומס וודרו

עמוד:72

אוניברסיטת פרינסטון המפרסמת . ב - 1910 נבחר למושל מדינת ניו - ג'רסי . כעבר שנתים הצג כמץמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ונבחר לכהנה הרמה . עם פרץ מלחמת העולם הראשונה באירופה ב - 1914 , שמר וילסון בקפדנות על הניטרליות של ארצו . רק לאחר שצוללות גרמניות תקפו אניות של ארצות - הברית גברו הקולות במדינה בעד התערבות במלחמה . וילסון הכריז על גיוס נרחב לצבא והכינו למערכה , שבה נצחו לבסוף מעצמות ההסכמה ( ובראשן בריטניה , צרפת ורוסיה , ומ - 1917 גם ארצות - הברית ) את מעצמות המרכז בראשות גרמניה , אוסטריה - הונגריה וטורקיה . תכנית 14 הסעיפים עוד במהלך הקרבות נתן וילסון מהלכים לדעה , כי הקנאות הלאמית של המדינות השונות באירופה ומחוץ לה היא אחד הגורמים העקריים למלחמה . רק אם יוקם ארגון בין - לאמי חזק - טען - אפשר יהיה לבלם תופעה שלילית זאת . בשלהי המלחמה הוא נסח תכנית בת ארבעה - עשר סעיפים ברוח זו , שכללו בין השאר משא ומתן גלוי במקום חוזים חשאיים ; שיט חפשי בימים ; צמצום החמוש ; הענקת זכיות למושבות , ומעל הכל - התאגדות המדינות במסגרת משתפת למען שמירת זכיותיהן . כדי להבטיח את השלום בעתיד ולהשיג הסכם שלום צודק אך נדיב , השתתף וילסון במשא ומתן על השלום בורסי שבצרפת , ובכך היה לנשיא האמריקני הראשון שיצא מתחומי ארצו בעת כהנתו . בהשפעתו היו חוזי השלום שחתמו מדינות - ההסכמה עם גרמניה ובעלות בריתה ב - 1919 מתונים הרבה יותר משהיו לולא השתתף במשא ומתן . גם חבר הלאמים ( או"ם בגלגולו הקודם ) שנוסד ב - 1919 היה פרי חזונו . אולם האידאלים של וילסון הקדימו את זמנם . בארצות - הברית גברה ההתנגדות למדיניותו וארצות - הברית עצמה לא הצטרפה לחבר - הלאמים . הוא גם נאלץ לעמל קשה כדי להביא לאשור חוזה השלום . כחו לא עמד לו וכעבר שנים מעטות מת ממחלת לב . ארצות - הברית - היסטוריה חבר הלאמים מלחמת העולם הראשונה וימבלדון שמה של אליפות הטניס הגדולה , החשובה והיקרתית ביותר . התחריות נערכות מאז שנת 1877 מדי שנה בשבוע האחרון של יוני והשבוע הראשון של יולי , במועדון הטניס " כל " אנגליה " הנמצא ברבע וימבלדון שבדרום לונדון . התחריות לאליפות נערכות על יותר מעשרים מגרשי דשא . המשחקים החשובים ביותר מתקימים במגרש המרכזי , המקף ביציעים ובהם מקומות ל - 15,000 צופים . במשחקים משתתפים 128 גברים ו - 128 נשים המתמודדים במשחקי יחידים , זוגות וזוגות מערבים . כן נערכות תחריות לנערים ולנערות ותחריות לותיקים ולותיקות . בעדן שבו שולט הטניס המקצועני , נותרה וימבלדון התחרות החשובה היחידה שאין לה חסות מסחרית . בכל זאת היא מסתימת מדי שנה ברוחים גדולים , המשקעים בטפוח הטניס בבריטניה . ההכנסות הן מזכיות השדור והפרסום של התחריות וממכירות הנערכות בשטח המועדון הענק ומגבית דמי כניסה . ב - 12 ימי התחרות צופים בה יותר מ - 300,000 בני אדם . אלופי וימבלדון ההיסטוריה של התחריות לאליפות בוימבלדון שזורה בשמות של טניסאים מצטינים . המנצח הראשון היה הבריטי ספנסר גור . אחיו ארתור זכה שלוש פעמים במקום הראשון בראשית המאה ה - 20 , ובן ארצם , ויליאם רנשו , זכה בששה תארים בשנות ה - 80 של המאה ה - 19 . הצרפתים ז'ן בורוטרה , רנה לקוסט ואנרי קושה , זכו בחמשה תארים בשנות ה - 20 . בשנות ה - 50 וה - 60 זכו טניסאים אוסטרלים בארבעה - עשר תארי יחידים בראשותם של רוד ליבר , שזכה ארבע פעמים , וג'ון ניוקומב שזכה במקום הראשון שלוש פעמים . השודי ביורן בורג זכה בחמשה תארים רצופים בסוף שנות ה - 70 . האמריקני ג'ימי קונורס הופיע בחמשה משחקי גמר בשנות ה - 70 וה - 80 וזכה פעמים . בן ארצו , ג'ון מקנרו , שחק גם הוא חמש פעמים בגמר וזכה שלוש פעמים בתאר . הגרמני בוריס בקר היה הדמות הבולטת בשנות ה - 80 וראשית שנות ה - 90 בזכות שש הופעותיו בוימבלדון ושלוש זכיותיו במקום הראשון בתחרות . הטניסאי המצטין בשנות ה - 90 פיט סמפרס הופיע בוימבלדון בששה משחקי גמר ונצח בכלם . שני הטניסאים הגרמנים המצטינים - בוריס בקר ושטפי גרף - הופיעו בוימבלדין בפעם האחרונה ונפרדו מהקהל ב - 1999 . אלופות וימבלדון המנצחת הראשונה בין הנשים בשנת 1884 היתה הבריטית מוד ווטסון . הצרפתיה סוזן לונגלן זכתה בששה תארים בשנות ה - 20 והאמריקנית הלן וילס - מודי החזיקה בשיא של שמונה זכיות בשנות ה - 20 וה - 30 , עד ששיאה נשבר בשנות ה - 90 על ידי האמריקנית מרטינה נורטילובה , שזכתה בתאר תשיעי . בילי ג'ין קינג מארצות - הברית הופיעה בתשעה משחקי גמר ורשמה שש זכיות בתאר היחידות בשנות ה - 60 וה - 70 . כריס אורט מארצות - הברית השתתפה בעשרה משחקי גמר וזכתה שלוש פעמים . מאז 1987 עומדת הזכייה באליפות הטניס בווימבלדון היא משאת נפשו של כל טניסאי . אחד שהגשים את חלומו הוא הטניסאי השוודי ביורן בירג ( בתמונה ) .

קודם  |  הבא