|
עמוד:31
השתלות כיום עם שפור הטכניקות הנתוחיות , הרחבת מאגרי המידע לסווג רקמות ופתוח חמרים טובים יותר לדכוי מערכת החסון , חלה התקדמות נכרת בעשור האחרון בתחום השתלת האיברים . כיום משתילים מדי יום כמעט כליות , עור ולבבות . במחלקות מיחדות אף מבצעים השתלות מסבכות יותר של ראות , כבד ולבלב . הבעיה העקרית הקימת היום בכל העולם היא מחסור באיברים להשתלה , משום שפרט לכליה , ולעתים ראה , שנתן לקבל מתורם חי , זקוקים לאיבריו של אדם שמת מתוך בריאות שלמה עקב תאנה כלשהי , ואשר משפחתו מוכנה לתרם את איבריו . פרט לחולי כליה שאותם נתן להחזיק בחיים על ידי שמוש במכשיר דיאליזה עד למציאת תורם מתאים , מרבית הממתינים להשתלות איברים מתים לפני שנמצא להם תורם מתאים . דם וכלי דם חסון כירורגיה כליה לב לבלב עור ראות תורשה התאבדות מות שאדם מביא על עצמו בכונה . המניעים להתאבדות הם נפשיים וחברתיים והם תלויים במצבו הנפשי של האדם , בתרבות שבה הוא חי ובדת שאליה הוא משתיך . פסיכולוגים טוענים כי התאבדות היא בדרך כלל תוצאה סופית של מצוקה קשה , שכחות רבים ומנגדים פועלים בה בעת ובעונה אחת . לדעתם , ההתאבדות מבטאת את יצר ההרס העצמי הקים באדם , את נסיונו לברח מכאב . בעקר נפשי , ולעתים גם את רצונו להעניש את הסביבה . ביסוד מעשי ההתאבדות ונסיונות ההתאבדות נמצאת הרגשת . חסר אונים קיצוני שמקורה בדכאון . לאדם המדכא נדמה שאין כל מוצא ופתרון לבעיותיו . היאוש והמצוקה שלו מעורים את עיניו ומסתירים מפניו את האפשריות החיוביות והמעודדות . למשל , במקרה של כשלון בבחינה , ישקע אדם כזה ביאוש עמק ולא יחשב שאפשר להבחן שנית או לבחר בנושא למודים מתאים לו יותר . במצבים של מצוקה קיצונית בעקבות מצב כלכלי ירוד , אבטלה , הגירה , מחלה חשוכת מרפא , כליאה בבית - סהר או במחנה ענויים , גוברת הנטיה להתאבד . לעתים קרובות בני אדם מתאבדים בגלל תחושת בדידות קשה , או כשאינם מוצאים עוד טעם לחייהם . קשיי הסתגלות למקום חדש ותחושות של נכור וכשלון המתעוררים עקב כך מגדילים את מספר מקרי ההתאבדות . יש מקרים שבהם ההתאבדות נעשית כנקמה על חסר אשור לעשות דבר - מה , או בגלל חסר יכלת להתמודד עם לחץ משפחתי או סביבתי . תופעת ההתאבדות שכיחה יותר בקרב בני העיר מאשר אצל בני הכפר , כנראה בשל המבנה החברתי וארח החיים המוביל בערים הגדולות תכופות למצב של בדידות . גברים מתאבדים יותר מאשר נשים . גם בני נער מתאבדים עקב דכאון והרגשת כשלון , הנובעים פעמים רבות מקשיים בגבוש הזהות העצמית האפיניים לגיל ההתבגרות . אין עדין הסבר מניח את הדעת להתאבדות , אולם ההנחה המקבלת היא שההתאבדות היא בדרך כלל תהליך המתפתח ומתחזק במשך הזמן . בכל זאת , לבצוע ההתאבדות יש בדרך כלל גורם מאיץ כמו כשלון פתאומי , מות של אדם קרוב , פרדה מאדם אהוב ונגישות לכלי נשק . היחס להתאבדות היחס להתאבדות שונה בתרביות ובדתות השונות . היהדות שוללת את ההתאבדות מכל וכל , כי היא רואה באדם יצור שנוצר בצלמו ובדמותו של האלוהים . גישה זו משתפת גם לנצרות ולאסלאם . יחס שונה להתאבדות מתגלה בהודו , בסין וביפן - בעקר במצבים כמו זקנה ומחלה . ידועה התופעה של האסקימואים הזקנים העוזבים מרצונם את ביתם ויוצאים לקר המקפיא למות לבדם בשלג . גם ביפן , שבה שעור ההתאבדיות הוא מהגבוהים בעולם , ידועה ההתאבדות בסגנון החרקירי ( פתיחת הבטן ) . החרקירי נהוג עד היום בין רמי המעלה ביפן לאחר כשלון אישי קשה או אכזבה גדולה . למרות היחס השלילי להתאבדות הקים בחברה המערבית , יש עליה מתמדת בתופעה זו , בעקר בקרב צעירים בגילים 15 - 24 . מתבגרים רבים מעסיקים עצמם ברעיון ההתאבדות . רק מעטים מהם מנסים להתאבד ומעטים עוד יותר אכן מצליחים בנסיונותיהם . קשה להבדיל בין נסיון התאבדות לבין התאבדות ממשית כי גם ה " מתאבד " עצמו אינו יודע לעתים בברור אם אכן ברצונו למות או שהוא מבצע " תרגיל " המיעד למשך תשומת - לב , להתריע על מצבו או להשיג דבר - מה . לכן יש להתיחס ברצינות רבה גם לנסיונות התאבדות כי הם בבחינת קריאה נואשת לעזרה . ברבים ממקרי ההתאבדות אותת המתאבד ונתן סימני אזהרה , ומתן עזרה וטפול בזמן היה יכול למנע את מעשהו . הטית אזן קשבת , גלוי רגישות לזולת , יחס של ידידות בשעת משבר - יש בהם כדי להציל חיי אדם . וכבר אמרו חכמינו : " כל המציל נפש אחת כאלו הציל עולם מלא " . התבגרות נוות אבלות בדרך כלל מאותת המתכנן להתאבד על מצוקתו הנפשית . טיפול מבעוד מועד , כגון שיחות עם פסיכולוג , עשוי לסייע בהתמודדות עם המשבר האישי ולמנוע את ההתאבדות , שהיא צעד קיצוני שאינו ניתן לתיקון .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|