הרים

עמוד:11

בנפל , מתנשא ענק אחר , האנפורנה ( 8,091 מטרים ) . לדעת מטפסי ההרים הוא קשה להעפלה אף יותר מן האורסט , אם כי הוא נמוך ממנו ב - 800 מטרים . אולימפוס אנדים הר געש חרמון הימליה פירנאים קרחון הרכבה חבור בין שני צמחים ממינים זהים כדי לקבל צמח אחד בעל תכונות אחרות . הודות להרכבה מקבלים צמח המצטין בגזע ובמערכת שרשים חזקה , עמידה בפני קשיי האקלים ומזיקים שונים ובעל פרות משבחים . ההרכבה מבססת על היכלת שיש לגבעול של צמח אחד - לנצן או לענף שלו - להתאחות עם הרקמות של צמח אחר מאותו המין . הצמח שעליו מרכיבים - כלומר , קובעים את הנצן או את הענף - מכנה כנה . את הנצן או הענף שמכניסים לחתך שעושים ברקמת הכנה מכנים רוכב . הרוכב מפתח את נוף השיח או העץ , הכולל את העלים , הפרחים והפרות , ואלו הכנה מהוה את הגזע ומערכת השרשים . כדי שההרכבה תצליח - כלומר , כדי שהכנה והרוכב יתאחו - יש להקפיד שרקמות הקמביום - הרקמה היוצרת - שברוכב ובכנה יבואו במגע הדוק זו עם זו ושתאי הרקמה היוצרת יתחילו להתחלק . בעקבות חלקת תאי הקמביום של הרוכב והכנה , נוצרים תאים בעלי דפנות דקות , המהוים רקמת הגלדה המחברת בין הרוכב לכנה . אחר כך נוצרים צנורות מים וצנורות שיפה , המתחברים לצנורות המים והשיפה של הרוכב והכנה . הודות להתאחות זו ולהשלמת רקמות ההובלה יכולים המים והמלחים הנספגים על ידי שרשי הכנה להגיע אל נצני הרוכב , ואלו החמרים האורגניים הנוצרים בעלי הרוכב נעים ועוברים בצנורות השיפה אל רקמות הכנה ואל מערכת השרשים . בדרך כלל נוהגים להרכיב צמחים בני אותו מין : בין שני זנים , כגון זני הדר , זני גפן , זני שזיף וזני ורדים . אך לפעמים רצוי מבחינה חקלאית להרכיב שני מינים השיכים לאותו הסוג , כגון תפוז על חשחש , זנים של שזיף תרבותי על כנה של שקד מר , אגס על חבוש ועוד . שיטות הרכבה שיטות ההרכבה השונות נבדלות זו מזו בגדל ובצורה של הרוכב והכנה ובדרך החבור ביניהם . דרכי ההרכבה העקריות הן : הרכבת נצן - הרכבת " עין " : הרוכב הוא רצועה קטנה סגלגלה של הקלפה עם שכבות התאים שמתחתיה ועם נצן ( עין ) . עושים בקלפת הכנה חתך בצורת T באביב או L בסתו עד הקמביום . מרימים את שולי החתך בקלפה ומכניסים את הרוכב עם הנצן , כשרקמת הקמביום פונה לתוך הסדק שבין הקלפה והקמביום שבכנה . לאחר מכן קושרים במהדק , מסביב לחתך , בחוטים סינתטיים שטוחים , נך שרק הנצן נשאר גלוי . לאחר שרקמות הרוכב והכנה מתאחות , מרחיקים את החוטים המהדקים . כעבר זמן - מה כורתים את נוף הכנה ועקב כך הנצן מתחיל לגדל ולהתפתח במהירות . הענף המתפתח מן הנצן מהוה לאחר מכן את נוף העץ הנושא את פרות הזן הרצוי . הרכבת סדן - הרכבת " ראש " : בהרכבת סדן , הרוכב הוא ענף קצר שיש עליו כמה נענים . מחדדים את הקצה התחתון של הרוכב ונועצים אותו לתוך סדק מארך , שחותכים בין גזע הכנה לקלפתה . באפן זה באות במגע רקמות הקמביום של הרוכב ורקמות הקמביום של הכנה . את מקום ההרכבה קושרים כמו בהרכבת נצן . את גדם הכנה מושחים במשחת הרים בפרק הלאומי שבדרום צ'ילה . ככל שמתקרבים ליבשת הקפואה , אנטארטיקה , ההרים מושלגים יותר . שיטות הרכבה שונות : מימין - הרכבת סדן ; באמצע - הרכבת ניצן : משמאל - הרכבת מגע ,

קודם  |  הבא