הסכמה

עמוד:178

" הסכמה " בספרות היהודית הדתית נקרא כך אשור לספר חדש , שנתן רב מפרסם או אישיות מסמכת . בדרך כלל מופיעה ההסכמה בראש הספר ומאשרת את תכנו . ראשיתה של ה " הסכמה " בהחלטה שהתקבלה במועצת רבנים בפררה שבאיטליה בשנת 1554 , כי כל ספר עברי טעון אשור של שלושה רבנים לפני פרסומו . משערים כי ההחלטה התקבלה מתוך רצון להנהיג צנזורה עצמית על ספרים עבריים . צרך זה התעורר לאחר הנסיון המר של שרפת התלמוד בשנת 1553 , וכדי למנע פרסומם של דברים העלולים להראות כפוגעים בנוצרים . הסכמי השלום הסכמי השלום שכרתה מדינת ישראל עם הערבים . עד כה חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים וירדן , ועל הסכמים אחדים עם אש"ף , נציגו של העם הפלשתיני . מאז הקמתה בשנת 948 1 חזרה ואמרה ישראל , כי אחד מיעדיה המרכזיים הוא השגת שלום עם המדינות הערביות השכנות והרחוקות יותר . במשך שנים ארכות מנעו האיבה והחשדנות את השגת השלום . אולם כאשר נפרץ מחסום אי - האמון , חלה תזוזה שהביאה לשנויים מרחיקי לכת ביחסי ישראל עם מדינות ערב ועם הפלשתינים . עד סוף שנת 996 ר כרתה ישראל ברית שלום עם מצרים - הגדולה בשכנותיה הערביות ועם ירדן - הקטנה שבהן . הסכם השלום עם מצרים פריצת דרך ביחסי ישראל עם מצרים חלה בנובמבר 1977 , כאשר נשיא מצרים , אנור סאדאת , הודיע על נכונותו לבוא לירושלים ולנאם בכנסת במטרה להגיע לשלום . ראש הממשלה , מנחם בגין , נענה מיד . ביום 19 בנובמבר 1977 הגיע סאדאת לירושלים והתקבל בה בהתלהבות רבה . בשיחות השלום , שהתקימו לסרוגין במצרים ובישראל , התעוררו קשיים בנושאים מדיניים וצבאיים . ב - 5 בספטמבר 1978 התכנסו בקמפ דיויד שבארצות - הברית נשיא ארצות - הברית ג'ימי קרטר , סאדאת ובגין , יחד עם שרים בכירים ויועצים למיניהם , ולאחר משא ומתן קשה חתמו סאדאת ובגין על הסכמי מסגרת לחוזה שלום בין מצרים לישראל . כעבר כמחצית השנה , ב - 26 במרס 1979 , חתמו השנים על מדשאת ה " בית הלבן " בארצות - הברית על הסכם שלום בין המדינות . הסכם השלום , שנחתם בושינגטון היה הסכם של פשרה . הוא נחלק לשלושה חלקים : חלק ישראלי - מצרי ; חלק ישראלי - מצרי - אמריקני ; וחלק , הכולל את שלשת הצדדים שחתמו עליו , אך מועיד תפקיד חשוב בעתיד לירדן ולנציגות של ערביי השטחים ( שלא היתה קימת אז ) . החלק הישראלי - מצרי היה הקל שבכלם : החזרת כל סיני לידי מצרים בשלבים עד אפריל 1982 ; כינון יחסים דיפלומטיים ושלום מלא בין שתי המדינות ; פרוז חלקים גדולים של סיני מכחות מצריים ; והקמת מנגנון פקוח אמריקני ובין - לאמי , שתפקידו יהיה למנע התקפות פתע . החלק השני דבר על כינון אוטונומיה ביהודה , שומרון ועזה לתקופת מעבר של חמש שנים , ועל הוצאת צה"ל מאזורים המאכלסים בערבים בשטחים אלה . החלק השלישי קבע , כי בתם חמש השנים יערך משא ומתן על עתיד השטחים בין נציגות התושבים הערבים לבין ישראל וירדן ובהשתתפות ארצות - הברית ומצרים . שאלת עתידה של ירושלים לא נפתרה , וכמה סעיפים פרשו בצורה שונה על - ידי שני הצדדים . כך , למשל , ההסכמה הישראלית להקפיא התנחליות בשטחים הובנה במצרים כהתחיבות להקפיא את כל ההתנחליות , עד שישלם הסכם האוטונומיה ויתנהל המשא ומתן המבטח ; אך ישראל פרשה התחיבות זו כאלו נתנה לשלושה חדשים בלבד לאחר חתימת ההסכמים , ועם תם התקופה הכפילה את מאמצי ההתנחלות . בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים הענק לאנור אלסאדאת ולמנחם בגין פרס נובל לשלום . מדינות ערב הותירו את מצרים מבודדת ולזמן מה נתקו את יחסיהן עמה . סאדאת נחשב בוגד , וב - 1981 נרצח על ידי מסלמים קיצונים . הסכמי השלום עם הפלשתינים שליטי המדינות במזרח התיכון הבינו כי הדרך היחידה לפתרון הסכסוך הממשך והעקב מדם ביניהן , היא דרך השלום . ביזמת ארצות - הברית החלה בסוף אוקטובר 1991 בבירת ספרד " ועידת מדריד " לשלום במזרח התיכון . השתתפו בה משלחת פלשתינית , נציגי סוריה , ירדן , לבנון , ארצות - הברית וברית - המועצות , ומשלחת ישראלית ובראשה ראש הממשלה יצחק שמיר . ישראל עמדה על כך שהמשלחת הפלשתינית לא תכלל אנשים המזהים עם אש"ף . בועידה סכם , שהשיחות בין הצדדים ימשכו . אולם חסר האמון ההדדי והפערים הגדולים בהשקפות הצדדים , גרמו לעכובים רבים . פריצת דרך בתהליך השלום במזרח התיכון החלה ב - 1993 , כאשר באוסלו , בירת נורוגיה , התקימו שיחות חשאיות בין תם השלב המייגע , גדוש החשדות והספקות , של המשא ומתן . ראשי מדינות ארצות - הברית , ישראל ומצרים לוחצים ידיים בטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בוושינגטון ב - 26.3.1979 .

קודם  |  הבא