הימליה

עמוד:134

רוחות סוערות , שלגים כבדים וטמפרטורות נמוכות מקשים את חייהם של התושבים המעטים היושבים במקומות כה גבוהים . מעברי הרים חסומים בשלג עלולים לנתק את העמקים הגבוהים מן העולם חדשים אחדים בשנה . את החרף הם מבלים בעמקים הנמוכים יותר . כשמתחיל השלג להפשיר באביב , נודדים התושבים ועדריהם לאטם אל שטחי המרעה הגבוהים , ושם הם שוהים כל הקיץ . בהתקרב הסתו הם יורדים יחד עם עדריהם אל מעונות החרף שלהם . רק בני השבט שרפה , ילידי המקום , והמעפילים אל פסגות הרים מעזים לעלות לגבה רב מ - 6,000 מטרים . המטפסים לפסגות ההימליה קשיים רבים עומדים לפני המעפילים אל הרי ההימליה , והמדרונות התלולים ומפולות האדמה והשלג הם רק מקצתם . ככל שהם מגביהים האויר נעשה דליל והחמצן מתמעט . בתנאים אלה פעלות הגוף אטיות יותר . הנשימה והתנועה כרוכות במאמץ וגם המחשבה מתעממת . רוחות בלתי צפויות עלולות להשליך את המטפסים אל תהום פעורה , והטמפרטורה הנמוכה עלולה להקפיא את גופם . ועם זאת , הרי ההימליה הם גן עדן למטפסי הרים . לאחר שכבשו את האלפים , פנו מטפסי ההרים לרכסי הרים גבוהים יותר , ובעקר להימליה . לאחר ההעפלה הראשונה אל פסגת האורסט ב - 1953 , גבר זרם המטפסים , והוא גבר עוד יותר עם פתיחתה של טיבט לפני זרים , כי מעתה היה אפשר להעפיל אל ההימליה גם מכוון צפון , ולא רק מדרום . כיום אין הר בהרי ההימליה שלא הגיעו לפסגתו , ויש הרים שכבר העפילו אל פסגתם עשרות פעמים . המטפסים הרבים , שמספרם מגיע לשיאו בחדשים אפריל עד יוני , יוצרים בעיה חמורה של זהום סביבתי . במהלך טפוסם הם משאירים תלי תלים של אשפה במקומות יפי - נוף במרומי ההרים , חפצים שאינם נחוצים להם עוד והם זורקים אותם כדי להקל את הטפוס . שלטונות נפל , שבהרים שבתחומה נמצא הזהום הסביבתי הרב ביותר , מנסים לפתר את הבעיה בדרכים שונות . בשנת 1995 נערך בנפל מבצע נקיון מקיף של נתיבי הטפוס בהשתתפות מתנדבים צעירים מארצות רבות . אורסם אינדוס אלפים אנדים בהוטן ברהנופוטרה , נהר גנגס טיבט טפוס הרים נפל סנסקריט קרחון הינדואיזם אחת הדתות העתיקות בעולם . שמה המקדם היה ברהמיניות . ראשיתה בשנת 2500 לפני הספירה בערך , ומספר מאמיניה כיום מגיע לכ - 750 מיליון . שמו הקדום של ההינדואיזם - ברהמניות - נגזר מהמלה " ברהמה", שפרושה נפשו בת האלמות של האדם . זהו גם שמו של ברהמה אל הבריאה בדת הינדו . כוהני הדת מכנים ברהמינים . תולדות הדת ועקריה ראשיתו של ההינדואיזם בדת הודות הקדומה של השבטים האריים , שהתישבו בצפון הודו ובמנהגים מקומיים עתיקים . בעקבות התחרות עם דתות הגאלה החדשות שצמחו במאה ה - 6 לפני הספירה , הג'יניזם והבודהיזם , חדשה גם הברהמיניות את פניה ומאז היא מזהה עם ההינדואיזם . ההינדואיזם שמר את עקרי היסוד של הברהמיניות , ובהם גם את ההפרדה לכתות ואת מעמדם של כוהני הדת . ההינדואיזם אינו דת בלבד אלא דרך חיים , ועד היום רבו המכריע של העם ההודי נאמן לה . ההינדים מאמינים כי האל ברהמה נעלה על כל דמיון , וכי האדם עצמו הוא יצור אלוהי השואף להתודע אל ברהמה , שאינו אלא חלק ממנו . הדת מעוררת את האדם למחשבה , לחיי טהר , להקרבה ולשליטה עצמית . כל כחות הטבע היו מיצגים בהודו העתיקה על ידי אלים ואלות , וה " ודות", כתבי הקדש הקדומים של ההינדואיזם , שרות את תהלתם . דת הינדו מתירה עבודת אלילים כדרגת בינים אל צורות פלחן נעלות יותר . לפיכך בעלי - חיים רבים מקדשים בהודו , במיחד הפרות . האלים המרכזיים של ההינדואיזם הם שלושה : ברהמה הבורא ואל כל החי , שהוא הנשגב באלים אך אינו מערב בעסקי העולם הזה וכמעט שאין סוגדים לו . לעמתו רווח הפלחן של וישנו , " המקים", השולט בגורלות של בני האדם . לאל זה תשעה גלגולים בדמות של חיות או גבורים שנעשו לאלים ( אחד מהם הוא בודהא ) , וגלגול עשירי ואחרון האמור להתרחש בעתיד . האל השלישי הוא שיוה , " ההורס", שהוא מקור הטוב והרע כאחד , הממנה על מחזוריות החיים והמות . לכל אל יש בת לויה קבועה . במועדים ובחגים הגדולים של הדת ההינדית , שרובם מציינים את חילופי עונות השנה העיקריות , נוהגים ללכת אל המקדש ולהקריב מפירות העונה ומפרחיה . בתמונה - פסלי ענק של שומרי מקדש הינדי .

קודם  |  הבא