הומניזם

עמוד:103

עוד הסבר אומר , כי הסתירה שבצרוף המקרים הנוגדים זה את זה - היא הגורמת לצחוק . הנגוד שבין מראהו של אדם רציני ומכבד לבין החלקתו המבישה הוא המעלה צחוק בפינו . עבדה היא כי ילד קטן המחליק ומועד אינו מצחיק אותנו . לפעמים אנחנו צוחקים מתוך מבוכה או עצבנות . הצחוק במקרה זה משחרר את הלחץ שבו אנו נתונים . י בטויים נפוצים של ההומור להומור יש בטויים רבים ושונים . בכל זאת נתן לחלק אותו לשני סוגים מרכזיים : הומור המבסס על מלים והומור המבסס על מעשים או מצבים . ההומור בא לידי בטוי במלים , במעשים , בציור או בצליל . הצורה העממית והמכרת לכל היא הבדיחה . יש הכותבים יצירה ספרותית שיש בה הומור , כגון קומדיה , סטירה ופרודיה . כך למשל סופרים רבים , כמו מרק טוין , שלום עליכם , מוליר , שקספיר - לגלגו ביצירותיהם בהומור על חלשות אנושיות כמו קמצנות , קנאה וגאוה . יש המצירים קריקטורות שיש בהן מן ההגזמה וההפתעה המבליטות את המגחך . מדורים הומוריסטיים וקריקטורות מופיעים בעתונות היומית והשבועית . המשורר נתן אלתרמן פרסם מדי שבוע בעתון את " הטור השביעי", שירים מלאי לעג ובקרת על השלטון הבריטי שהיה בארץ לפני קום המדינה . מטרת הקטעים האלה היא להאיר נושאים המעסיקים את הצבור מזוית ראיה שונה ולגרם לחש . ב עליהם בדרך אחרת . גם החקוי של אישים ידועים הוא אמצעי הומוריסטי המסיע להקטין את רמת המתחים ולמתח בקרת בדרך נעימה ואולי גם בונה יותר . בישראל מכרים החקויים של טוביה צפיר או תכנית הטלויזיה " זהו זה", או תכניות מבדחות כמו " מצלמה נסתרת", " פספוסים " ועוד . הומור מנעים את החיים , מסיר מחצות בין בני אדם ויוצר אוירה נעימה . חשיבות ההומור ההומור מקל על בני האדם את חייהם ומאפשר להם לקבל ביתר קלות מעשים , מארעות ומלים שיש בהם כדי לפגע בהם . למשל , כאשר מישהו מנסה להעליב אדם אחר או לריב אתו ונתקל בתגובה הומוריסטית , מוציא הדבר את העקץ מהענין ומטהר את האוירה . מקרה אחר , כאשר אדם שבר משהו יקר או נכשל , מעד ואף נפגע , והוא מוצא את הצד המבדח שבענין - ירגיש טוב ונעים יותר מזה הכועס או המאשים ומיסר את עצמו . ההומור עוזר לא רק לאדם היחיד אלא גם לחברה שלמה . במצבים חברתיים קשים , כמו למשל תחת משטר רודניו יעזרו הלעג והתאור ההומוריסטי של התנהגות השליטים העריצים לשאת את המצב . מוליר סטירה פרודיה קומדיה קריקטורה שלום עליכם שקספיר , ויליאם הומניזם תנועה תרבותית - רוחנית , שהתפתחה באיטליה במאות ה - 14 וה - 15 והעמידה במרכז תפיסת עולמה במקום הדת והכנסיה את האדם וצרכיו . ההומניזם ( מלשון הומו , אדם בלטינית ) הגיע לשיאו כתנועה שהציבה במרכז את האדם , במאה ה - 16 . מאחר יותר הוא התפשט באירופה כלה . עד שלהי ימי הבינים הצטמצמה ההשכלה הגבוהה באירופה ללמודי דת , פילוסופיה הדתית ותורת הכנסיה הנוצרית . המלמדים באירופה התקוממו נגד המסגרת המגבילה הזאת ואפקיה הצרים ובקשו לחדש את למוד הספרות והפילוסופיה הקלסית ( של יון ורומא העתיקות ) . בנגוד לדת , שהעמידה במרכז את האלוהות , שמו ההומניסטים דגש מיחד בטפוח עצמיותו של האדם . לתנועתם קראו הומניזם ( אנושיות ) ולתחומי הידע שבהם עסקו - מדעים הומניים ( מדעי האדם או הרוח ) . רוח ההומניזם באה לכלל בטוי גם באמנות - בציור , בפסול ובאדריכלות . בהשפעת ההומניזם הורו בתקופת הרנסנס בתי - הספר באירופה בעקר את מדעי הרוח . עד המאה ה - 19 התמקדו הסטודנטים באוניברסיטאות של אירופה ואמריקה בלמוד השפות הלטינית והיונית ובשנון הספרות הקלסית . רק מאחר יותר התחילו בתי - הספר התיכוניים והמכללות להורות גם מדעים מדיקים ומקצועות מעשיים . כתנועה רוחנית המעלה על נס את חרותו של האדם , מול התורות השואפות להגבילו מטעמים אידאולוגיים , חברתיים או מדיניים , מוסיף ההומניזם להתקים גם כיום . רנסנס הומרוס משורר יוני קדמון , מחבר " האיליאדה"ו " האודיסאה " - יצירות השירה הגדולות ביותר בספרות היונית ומן הגדולות ביותר בספרות העולמית . הפרטים המעטים הידועים לנו על חייו של הומרוס יסודם באגדה . מספרים עליו שהיה עור וכי נולד באי כיוס שעל יד אסיה הקטנה . החוקרים חושבים , כי לא הומרוס לבדו כתב את היצירות המיחסות לו , אלא משוררים אחדים . מסתבר שבימים ההם היה ביון הרבה משוררים מספרי ספורים , שנדדו מעיר לעיר ומכפר לכפר . הם שעשעו את קהל המאזינים בשירים שחברו בעצמם או שחברי אחרים . הפואמות הגדולות נכתבי בדרך זו . אחד הנושאים , שהיו חביבים ביותר על משוררים אלה , היה מלחמת טרויה . כל משורר ספר את קורותיה של המלחמה בנסח משלו . כיצד נוצרו " האיליאדה"ו " האודיסאה"? הפואמות חברו כנראה בימים שהיונים עדין לא ידעו קרא פסלו של המשורר העיוור הומרוס . השוני הרב הקיים בסגנון שתי השירות המיוחסות לו , " איליאדה"ו " אודיסיאה", תורץ על ידי החוקרים בפרק הזמן הארוך שחלף בין כתיבתן .

קודם  |  הבא